יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהאוכלוסייה שנזקקה לשירותי המערערת, אף לשיטתה של המערערת עצמה, היא אוכלוסייה מוחלשת של ניצולי שואה ונזקקים, שראוי היה לטפל בה ברגישות וביתר שימת לב, מתוקף מצבה. לא מדובר בנזקק בודד ששכר דירה למגוריו, אלא עסקינן בעמותה שחרטה על דגלה לסייע לנזקקים, שכרה כמעט את הבניין בשלמותו, ושומה היה עליה להשגיח ולפקח מקרוב על רווחתם ובטיחותם של הדיירים שנעזרו בשירותיה. אדגיש כי קביעה זו לא נועדה להטיל דופי באופן בו התנהלה המערערת או לייחס לה אחריות לאירוע ההצתה, אלא נועדה להדגיש את רף הצפיות הגבוה המוטל על שכמה.
23. מאחר והמערערת אינה חוסה בצלה של הגנת הסיכול, ברי כי היא נושאת באחריות החוזית להחזיר למשיב את המושכר במצב טוב, ראוי ותקין. הואיל והתחייבות זו הופרה, זכאי המשיב לתרופה מאת המערערת, המתבטאת בפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו בעקבות אירוע השריפה. בית משפט קמא אימץ, לעניין הנזקים, את האומדן שנעשה על ידי המומחה מטעמו וגם בסוגיה זו לא מצאתי מקום להתערב.
24. הוא הדין לגבי דמי השכירות בגין יתרת תקופת השכירות. משנדחתה טענת הסיכול, ברי כי על המערערת לעמוד בחיוביה החוזיים, ובכללם תשלום דמי השכירות המגיעים עד תום תקופת השכירות החוזית. קביעה זו מתיישבת אף עם הוראות סעיף 15 לחוק השכירות והשאילה, התשל"א - 1971. סעיף 15(א) לחוק הנ"ל קובע כי מקום שנמנע מהשוכר שימוש במושכר מחמת נסיבות הקשורות במושכר, הרי הוא פטור מתשלום דמי שכירות בעד הזמן שהשימוש נמנע כאמור. אלא שלפי סעיף 15(ב), הפטור הנ"ל יחול רק אם בעת כריתת החוזה לא ידע השוכר על הנסיבות האמורות ולא היה עליו לדעת עליהן או לא ראה אותן ולא היה עליו לראותן מראש. משנקבע כי אירוע השריפה אינו מסוג האירועים שלא ניתן היה לצפותם, ברי כי הוראות סעיף 15(א) הנ"ל אינן חלות.
25. בית משפט קמא קבע כי המערערת הפרה התחייבותה החוזית לבטח את הדירה, בין היתר בביטוח מפני שריפות. נכון הוא שהתחייבות זו לא היתה חלק מהסכם השכירות שנחתם בין הצדדים, אך הדבר נלמד מחליפת המכתבים בין הצדדים ומהתרשמותו של בית המשפט מדבריו של המשיב אשר העיד כי המערערת התחייבה לבטח את הדירה בביטוח מפני שריפות. איני רואה להתערב בהערכת מהימנות עדותו של המשיב לעניין זה, הן מתוקף ההלכה הפסוקה שפורטה לעיל והן משום שאותה גרסה מגובה בחליפת המסמכים בין הצדדים. בנסיבות, צדק בית משפט קמא בקבעו כי המערערת הפרה את התחייבותה החוזית לבטח את הדירה. נוכח תוצאת פסק הדין לא נותר אלא להצר על כך, שכן אילו קיימה המערערת התחייבותה לעניין זה וביטחה את הדירה, ניתן להניח כי לא היתה נושאת בחיובים הכספיים הנובעים מאירוע השריפה.