59. פרק זמן זה של שעתיים בין מועד סיום עריכת הביקורת למועד בו נערך דו"ח הביקורת מאפשר לחוקר רישום הפרטים שעה שזכרון הביקורת טרי בראשו והוא יכול להעלות על הכתב את השתלשלות הארועים בדרך שמשקפת את המציאות שהתרחשה זה מקרוב.
60. עוד נטען בסיכומי הנאשמים, כי "המאשימה נוהגת, אף אם לא בדרך קבע, להעיד בתיעוד חזותי ביקורות שהיא מבצעת בבתי עסק...אולם לטענת מר ניסים תיעוד כאמור לא בוצע במקרה דנן" (ר' סעיף 51 לסיכומי הנאשמים). טענתם זו של הנאשמים כי המאשימה נוהגת לערוך תיעוד חזותי של ביקורות מסוג זה שבוצע בנכס, לא בוססה כלל ועיקר ואף עמדה בסתירה לאמור בהמשך הסיכומים ולפיהם למאשימה אין נהלים ברורים" מתי יש לתעד ביקורות מסוג זה ומתי לא" (ר' סעיף 52 לסיכומי הנאשמים; ר' גם סעיף 2 לסיכומי המאשימה). משכך, טרונית הנאשמים כי על הנאשמת ליצור נהל ולאפשר את הטכנולוגיה באמצעותה יוכלו פקחי רשות האוכלוסין וההגירה לתעד את הביקורת, צריכה להיות מופנית כלפי הגורמים הרלוונטים ואין באי קיומו של נהל כאמור או טכנולוגיה מתאימה, כדי להועיל לנאשמים.
61. אמנם גב' לדאני טענה בחקירתה, כי הביקורת תועדה בתיעוד חזותי (ר' סעיף 79 לסיכומי הנאשמים), אולם העדה העידה מזכרונה וככל הנראה טעתה לחשוב שבאותה ביקורת שהתרחשה בשנה וחצי קודם למועד עדותה, תיעד מי מהפקחים שנכחו במקום, את המתרחש. עדותה זו של גב' לדאני היתה עדות יחידה בכל הנוגע לצילום הנטען בעת הביקורת, בעוד יתר העדים לא זכרו, במענה לשאלות שהופנו אליהם, כי צולמו תמונות/נערך וידאו של הביקורת (ר', למשל, פרוטוקול עמ' 35 שורות 30-21, עמ' 73 שורות 26-18). כפי שציין העד מר אסף חיון בעדותו: "מה שכתוב בדו"ח הפעולה זו הראיה" (ר' פרוטוקול עמ' 76 שורה 13) ומשדו"ח הפעולה והאינדקס (ר' פרוטוקול עמ' 79 שורות 18-6) אינם מייחסים פעילות של תיעוד חזותי למי מהפקחים אין זאת אלא שבאותו מקרה לא בוצע תעוד חזותי.
62. זאת ועוד. בע"פ (ארצי) 46908-05-15 מדינת ישראל – חן שמגר (2017) נדונה טענת הנאשם, "כי הראיה בנוגע לזהות העובדת הזרה – רשימת העובדים – הושגה תוך הפרת חוק עובדים זרים, שכן המפקחים לא היו מוסמכים להיכנס לחצרי הנכס בהעדר צו שיפוטי או בהעדר תחליף לצו שכזה – הסכמת אמת, מדעת ומרצון חופשי. השאלה שנשאלת, אפוא, היא - האם יש לפסול את רשימת העובדים ועמה את פרטי העובדת הזרה".
63. בית הדין הארצי לעבודה קבע באותו ענין, כי אין מקום לפסול את הראיה היות ו"הפגיעה בזכות המשיבים להליך הוגן לא נפגעה משמעותית" והעבירה נשוא כתב האישום היא עבירה "בעלת השכלות חברתיות משמעותיות". בנוסף נקבע כי "לא יהיה זה צודק מבחינת האינטרס הציבורי, רק בשל הפגם בנוגע לאופן שבו נאספו פרטי זהותה של העובדת הזרה, לפסול את הראיה הנוגעת לפרטיה – רשימת העובדים" (ר' גם עפ (ארצי) 17882-07-17 מדינת ישראל - שגיא חיה וולף (2019) במסגרתו ניתן אף למצוא התייחסות לדו"ח הפעולה שנערך בסמוך לארוע) (להלן – "ענין שגיא חיה וולף").