102. תמונת המצב הברורה המסתמנת היא שהתובעת השקיעה מחד במיזם כפי רצונה שלה ולפי עצמאות החלטתה, וכי מנגד – אותה השקעה היתה מועטה מדי לשיטתו של הנתבע 1. אלא, שהתובעת סירבה שוב ושוב להגיע ולתת שירותיה בפרויקט, חרף פניותיו של הנתבע, תחנוניו ואפילו על דרך הפעלת לחץ ניכר מצידו של הנתבע 1, וחילופי הדברים בין הצדדים הובילו מאוחר יותר לכך שהתובעת למעשה "ניתקה מגע" עם הנתבע 1.
103. ודוק – האמור לעיל מוסכם למעשה גם על התובעת, וגם הבת אירין מתארת בתצהירה שהפיצוץ בין הצדדים החל בתחילת חודש 11/2016 . לשיטתה, במועד זה החלו הנתבעים לבקש לשנות את ההסכמות החוזיות שבין הצדדים. כלל הראיות מראות שמאותו רגע התובעת לא נתנה שירותים כלשהם למיזם, ולא עשתה במיזם פעילות כלשהי. בהמשך, בשיחה שנערכה ביום 13.11.2016 הבת אירין אומרת לנתבע 1 ש"כרגע הקושי מבחינתה זה שקשה לה, הדברים האלה גורמים לה באמת להרגיש לא טוב.... "הסיטואציה הזאת מלחיצה אותה" .
104. הבת אירין אף אומרת "יש אפשרות שתנסו לעשות דמואים בלעדיה?" , וכן "נכון לעכשיו, היא לא מרגישה טוב" . לצד דברים אלה, הבת אירין לא הכחישה שהתובעת הלכה במקביל מדי יום לעבודתה בטכניון, והיא אף מוסיפה ואומרת ש"היא כרגע מרגישה שהיא לא יכולה להמשיך" . כלומר, התובעת היא זו שהחליטה באותה עת בכוחות עצמה ובאופן עצמאי, להמשיך לעבוד בטכניון – ולא במיזם.
105. ואם לא די במה שנאמר עד כה, נשוב ונזכיר את השיחה הראשונה בין התובעת לבין גורמי הטכניון ואשר נערכה ביום 13.3.2017, ואשר צוינה ואוזכרה במסמך שפתח את הליך ה-אנטון פילר (סע"ש 53461-03-17). במהלך השיחה שואלת פרופ' ריינר את התובעת אם "היא לא עשתה בשבילו שום עבודה", ועל כך עונה פאינה בשמה, ולאחר שהיא שאלה את התובעת בשפה הרוסית, ש"היא הראתה לו את הדמו וזהו".
106. זאת ועוד, התובעת אף הוסיפה ואמרה מפיה שלה "שאני עשיתי בבית", ופאינה מוסיפה ואומרת "היא עשתה בבית איזשהו דמו והיא הראתה" . במקום אחר בשיחה התובעת אומרת ש"... אני עשיתי עבודה הזאת רק בבית" . לבסוף, במקום נוסף ושלישי בשיחה, וכאשר עו"ד ויצמן שואלת את התובעת "את היית אצלו במשרד?", התובעת אומרת "פעם אחת, לא היתה שם אף אחד" .
107. כלומר, שוב ושוב באותה השיחה, התובעת לחלוטין לא מציינת, ואף מכחישה לחלוטין, קיומה של עבודה סדירה עבור המיזם ו/או עבודה סדירה במשרדי המיזם. גם בכך, פעם נוספת, יש לקעקע במידה רבה את גרסתה, תוך כדי הטלת צל כבד על אמינותה. נסכם איפוא את תמונת המצב העובדתית שעולה עד כה – התובעת לא עבדה במשרדי המיזם מדי יום ובמשך 10.5 חודשים, אלא הובאו ראיות לכך שהפעילות היתה לכל היותר בחודשים 8-10/2016.