108. במהלך אותה תקופה התובעת הגיעה מדי פעם למשרדי המיזם, בעת ובזמן שהיו נוחים לה. לעתים, התובעת ביצעה פעילות נוספת – שאת היקפה קשה מאוד לשער (והוא ממילא לא הוכח), גם בביתהּ. מעבר לכך, התובעת סירבה לבקשות מצד הנתבע 1 להשקיע זמן ומאמץ רב יותר במיזם, ובאופן כללי – נהגה ביחס לשעות עבודתה לפי רצונותיה שלה. נציין שוב, כי אין המדובר במערכת יחסים שאופיינית לקיומם של יחסי עובד-מעביד, ולמעשה – ההפך הוא הנכון.
109. לסיכום נושא זה והנימוק החמישי – התובעת כלל לא הוכיחה את אחת מטענותיה העובדתיות העיקריות, והיא הטענה שהיא עבדה בכל יום ובמשך כ-10.5 חודשים במשרדי המיזם. למעשה, הוכח שהתובעת ביצעה פעילות פחותה בהרבה מזו הנטענת על ידה. זאת ועוד, גם כאשר פנה הנתבע 1 וביקש שהתובעת תמשיך לסייע במיזם כמי שהיא שותפה בו (ולא במסגרת יחסי עובד-מעביד), התובעת סירבה לכך, באופן שאיננו מאפיין כלל יחסי עובד-מעביד, כי אם יחסים של שותפים (שלמעשה, במידה רבה התנכרו האחד לשניה, ולהפך).
ד.6. אשר לנימוק השישי וביחס לשאלת תום הלב ושיקולי צדק
110. נפנה עתה לשאלת תום הלב ולשיקולי "צדק", שאין חולק כי זו נמצאת, אף היא, במוקד המחלוקת שבין הצדדים. בשלב זה נתייחס לשתי שאלות. תחילה, נתייחס לשאלה מהי הטכנולוגיה שעליה מבוסס המיזם שבו היו מעורבים הצדדים. בפתח הדיון שלהלן, נציין כי המדובר בטיעון שהועלה בהאי לישנה מצד הנתבעים. כך למשל, בכתב הגנתם ובעודם מיוצגים, נטען בפירוט על ידם, כי מצגיה של התובעת בקשר לקניין הרוחני שהיא יכולה לספק למיזם נשענו על מידע סודי של הטכניון.
111. עוד נטען על ידי הנתבעים, כי משעה שהתגלה כי המדובר בטכנולוגיה גנובה, חדלו יתר היזמים מקידום המיזם ועשו את המוטל עליהם בהיותם אזרחים הגונים והודיעו לטכניון אודות מעשיה החמורים של התובעת . מנגד, התובעת טענה כי קיים שוני מהותי בין הפרויקטים שעליהם היא עובדת בטכניון, לבין הרעיונות שלה, שהמיזם התבסס עליהם. לשיטתה, בטכניון פותחה טכנולוגיה "פשוטה יחסית", שהיתה מפורסמת במאמרים רבים ולא נדרשו משאבים כדי להטמיע אותה.
112. התובעת אף טוענת, כי במסגרת זאת, פותחה בטכניון שיטת שילוב מדידים פיזיולוגיים ונוירולוגיים לצורך תצוגה על בן-אדם ואינדיקציה של מצב רוחו, טכנולוגיה המכונה "אווטאר". התובעת הוסיפה וטוענת, כי בטכניון לא היה עיסוק בטכנולוגיית תלת המימד, אלא עסקו שם בתצוגה פשוטה יחסית. לשיטתה, המעבדה שבה היא עבדה לא פעלה לפיתוח טכנולוגיה למידול תלת מימד. לכן, היא מסכמת כי הרעיונות והפיתוחים שבסופו של דבר בוצעו במסגרת עבודתה אצל הנתבעים, היו שלה עצמה, ולא היה להם כל קשר לטכניון .