70. כבר עתה אציין, כי מדובר הוא במכתב שנכתב על גבי נייר הלוגו של האולם בצירוף כתובת, מספר הטלפון ומספר הפקס. אין המדובר ב"נייר רגיל" כפי שהעיד הנתבע 5.
בנוסף, איני נותן אמון בגרסת הנתבע 5. גרסה זו נסתרה כמה וכמה פעמים.
כך למשל בעוד שבתקליטור שצורף כנספח 3 לתצהירו של החוק הודה הנתבע 5, כי הוא הבעלים של האולם, הרי שבתצהירו הצהיר מנגד, כי אין ברשותו מסמך המעיד מי הבעלים של האולם.
כך למשל בעוד שהנתבע 5 ציין כי זה לא בדיוק נכון כי הוא הורשע בתיק הפלילי של הפעלת עסק ללא רישיון וכי הוא אינו קשור לנתבעת 2, הרי שמהמסמכים שצורפו (נספח 29 לת/4), עלה בדיוק ההפך, כי הורשע על פי הודאתו וכי הוא קשור בבירור לנתבעת 2.
כך למשל כאשר הציגו בפני הנתבע 5 שחור על גבי לבן, פסק דין שבו הנתבעת 2 היתה בו התובעת בגין אירוע שנערך באולם בשנת 2014, הציג הנתבע 5 גרסה ללא כל ביסוס (כפי שפרטתי לעיל), אשר סותרת את הטענה שנטענה בכתב ההגנה, כי נתבעת זו כלל לא פעלה משנת 2003 ואילך.
71. מלבד כל הנ"ל הרי שהנתבעים כפי שציינתי לעיל, כלל לא טרחו להציג בפניי ראיה לעניין העדר פעילותה של נתבעת זו. התנהלות זו בצירוף חוסר האמון בעדותו של נתבע 5, אל מול המסמך שהוצג לי על יד הנתבעות מובילני למסקנה, כי גם לגבי נתבעת זו הוכחה הזיקה הנטענת.
לסיכום – הוכחו בפניי הזיקות הנטענות שבכתב התביעה ביחס לכל אחד ואחד מהנתבעים. מכאן לטענה בדבר אחריותם של נתבעים אלו.
אחריות הנתבעים:
72. באשר לאחריות הנתבעים, טענו התובעות, כי הנתבעים חבים באחריות להפרת זכויות יוצרים. לטענתן, אחריות בעלי אולמות שמחה להפרת זכויות יוצרים הוכרה בפסקי דין רבים אליהם הפנו התובעות בכתב התשובה והן בסיכומים מטעמן. לטענתן, הנתבעים 4-5 בעלי השליטה המלאה באולם ועל הנעשה בו ועל כן הם נושאים באחריות (לרבות אחריות אישית) להפרת הזכויות.
73. לטענתן, אחריות הנתבעים מוטלת עליהם מכוח סעיף 49 לחוק זכות היוצרים. לטענתן, עוד בימי חוק זכויות יוצרים 1911 פירשו בתי המשפט את הוראותיו של החוק כמקימות לבעלי אולמות שמחה אחריות ישירה להפרת זכויות יוצרים, לאור הרשאה להשמעת מוסיקה בחצריהם. לטענתן, החוק החדש חידד עוד יותר את המטריה וקבע, כי אולם שמחה הוא מקום בידור ציבורי המחיל על בעליו אחריות מקום שבו לא הוסדר הרישיון.
74. התובעות הפנו לרע"א 2991/07 אקו"ם נ' קפוצ'ין עסקי מזון. לטענתן, כעולה מפסק דין זה, הרי שבעל/ מנהל תאגיד חב באחריות בגין הפרות התאגיד שבבעלותו, משהוכח כי הדבר נעשה לתועלתו הפרטית, שאינה חייבת בהכרח להיות הכנסה כספית. לטענתן, הנתבעים כבעלי מניות בחברה וכמנהלים בפועל באולם, אחראים לנעשה בו.