98. בסיכומיהם טענו הנתבעים, כי לאורך חקירתו של מר שיריזיאן הנ"ל נמצאו סתירות. לטענתם, בנוגע למספר שאלות שנשאל מר שיריזיאן, הוא הפנה את התשובה ליועציו המשפטיים. כמו כן כאשר נשאל מר שיריזיאן בנוגע למר אמיר בניון (אחד היוצרים שכתב העברה שלו צורף לתצהירו של מר שיריזיאן) כי אמיר בניון תובע את אקו"ם ולפיכך הוא כלל לא מעונין כי אקו"ם ייגבו בשמו תגמולים, השיב מר שיריזיאן, כי אין לכך שייכות.
99. אציין כי אין המדובר בסתירות. הנתבעים כלל לא צרפו הוכחה כי במועדים נשוא ההפרה אקו"ם לא היתה בעלת זכויות לפעול בשם היוצר אמיר בניון. כמו כן, תשובה שהינה: "אני חושב שזו שאלה שצריכה להיות מופנית ליועצים המשפטיים" על שאלה שהינה – "למה לא פתחתם תביעות נפרדות לכל אישיות משפטית נפרדת" (ראו סעיף בעמ' 10, שורה 28), הינה תשובה לגיטימית. לפיכך, אני דוחה את טענות הנתבעים בעניין סתירות בחקירת מר שיריזיאן.
100. לאמור האמור לעיל, אני קובע, כי התובעות הוכיחו שהנתבעים הרשו להשמיע בפומבי ביצוע של יצירות מוגנות. כמו כן הוכיחו כי הן בעלות הזכויות ביצירות המוגנות.
101. אציין כי בסיכומיהם טענו הנתבעים, כי פעולת התובעות פסולה משום היותה פעולה של גוף מונופוליסטי, המנסה לנצל את המונופולין שלו לצרכים בלתי הוגנים, באופן גס ובוטה, בלא כל התחשבות בצרכי המשתמשים המסוימים ובצרכי הציבור בכללותו, והכל על מנת לכפות על הנתבעים לקבל את רצונותיהם של התובעים ללא מו"מ, וללא כל דיון באשר לחוקיות הדרישות ולמעשה ללא כל פתחון פה.
102. גם טענה זו איני מקבל. כפי שעולה מחומר הראיות שהוצג על ידי אקו"ם, הרי שפעילותה של אקו"ם עברה את המסננת של הרשות להגבלים עיסקיים, ואף ניתן בעניינה פסק הדין של בית הדין להגבלים עיסקיים בו ניתן לאקו"ם לפעול בהסדר כובל מאושר. למקרא פסק הדין עולה, כי נקבעו מנגנונים רבים לפיקוח על צורת ההתקשרות עם אקו"ם, עם יוצרים ועם מפעילים כדוגמת הנתבעות. הנתבעים לא הוכיחו, כי אקו"ם פעלה במקרה דנן בניגוד לתנאים שאושרו לה. לפיכך הטענה נדחית.
סעדים:
103. בסיכומיהן טענו התובעות, כי הן בוחרות בדך של פיצוי סטטוטורי (ראו סעיף 32 לסיכומים).
104. התובעות טענו כי הנתבעים ביצעו לפחות 23 הפרות של זכויות יוצרים ביצירות מוגנות בשלושה מועדים נפרדים. לטענתן, מאחר וכל יצירה מהיצירות שהזכויות בהן הופרו נוצרה על ידי יוצרים שונים בזמנים שונים והן בעלות ערך כלכלי עצמאי ונפרד , הרי שכל הפרה זכאית לפיצוי נפרד. התובעות הפנו לפסק הדין בת"א (מחוזי י-ם) 3560/09 אבי ראובני ואח' נ' מפה. לטענתן, בפסק הדין הנ"ל נבחנה פרשנות המונח "כל הפרה", ונקבע כי כאשר מדובר בתביעה לפיצויים סטטוטוריים ביחס ליצירות נפרדות, בעלות ערך כלכלי נפרד, יש לפסוק פיצוים ביחס לכל הפרה של כל יצירה בנפרד, בוודאי כאשר מדובר ביצירות שונות אשר נוצרו על ידי יוצרים שונים בזמנים שונים.