19. משמעות האמור: את חוב הארנונה של דרך הנדלן ניתן לייחס לבעלת השליטה הפורמלית בה, היא בן שושן, מכוח עקרונות דיני הרמת המסך הכלליים.
ג. הרמת מסך מכוח חוק ההסדרים
20. מובן שדי בהרמת מסך מכוח חוק החברות כדי להביא לקבלת התביעה, אולם למען שלמות התמונה ובתמציתיות יצוין כי מתקיימת בנקל גם החלופה של הרמת המסך מכוח חוק ההסדרים.
21. התנאים להרמת מסך בחוק ההסדרים בשילוב עם פקודת מס הכנסה הם ששה, ואין חולק (כפי שהוא המצב ברוב התיקים מסוג זה) שחמשה התנאים הראשונים מתקיימים: חיוב בגין נכס שאינו למגורים, חוב ארנונה סופי, כזה שלא נפרע, חברה שהפסיקה את פעילותה, והנתבע הוא בעל השליטה בה. התנאי הששי, שתדיר הוא במחלוקת והצדדים כאן מסכימים שניהם (הנתבעת – סעיף 49 לתצהירה) כי הנטל על בעל השליטה להוכיחו, הוא שבעל השליטה לא קיבל לידיו את נכסי החברה ללא תמורה או בתמורה חלקית (עיינו: רע"א 7392/12 רומנו נ' עיריית יהוד (25.10.2012)).
22. סבורה בן שושן: עמדה בנטל שעליה, והנה אותו מכתב לאקוני מרואה חשבון משנת 2017, ודו"ח פחת משנת 2014, המלמד על כך שדרך הנדלן היתה נטולת נכסים כמעט. כפי שצוין גם לעיל, מדובר בחוסר מוחלט של מסמכים. אין כל דרך לאמצם כמות שהם, ואין דרך לקבוע על בסיסם שעלה בידי בן שושן להראות שלדרך הנדלן לא היו נכסים, וכי נכסים אלה לא הועברו לבעל השליטה (וכאן, יוער, אפילו היה מוכח כי הנכסים הועברו לבעל השליטה האמיתי בחברה לא היה הדבר מסייע לבן שושן, שהרי בעל השליטה האמיתי הוא מי שהיה אז בעלה). על הנטל שעל בעל השליטה והראיות לסתירתו ביאר כבר בית המשפט המחוזי הנכבד בתל-אביב: "בעל השליטה המבקש לסתור החזקה צריך לשכנע בעדויות ובמסמכים, שמצבת הנכסים של החברה במועד הפירוק או הפסקת הפעילות שימשה כולה לצורך פירעון חובות החברה לנושיה." (ע"א (מחוזי ת"א) 2139-08 הלל נ' מועצה מקומית כפר שמריהו (22.6.2010)). כאן לא התיימרה אפילו בן שושן לנסות ולשכנע, והסתפקה בטענות כוללניות. על חוסר חריף זה במסמכים והיעדר כל עמדה מוסמכת של רואה החשבון של החברה זולת אותו מכתב כוללני עמדתי עוד בישיבת קדם המשפט, וב"כ הנתבעת ציין כי ישקול להגיש בקשה לזמן את רואה החשבון לעדות (עמ' 6, ש' 32). מששקל, לא ביקש לזמן. וכך נותרנו בריק ראייתי, שנפקותו ברורה: הרמת מסך סטטוטורית.
23. תוצאת האמור: גם עילת הרמת המסך הסטטוטורית מתקיימת בענייננו. כיוון שאיננו יודעים מה היו נכסי החברה, וכמה מהם הועברו לבן שושן או לבן זוגה כהן ז"ל במקום לתשלום הארנונה, לא יוגבל החיוב, ובן שושן, בעלת השליטה, תשא במלוא חוב הארנונה של החברה.