82. לטענת ההגנה, אין חולק שהגילוי שניתן בדוח ספטמבר ובדוח הדירקטוריון הוא זה שהדליק נורה אדומה אצל רו"ח יהודה אלגריסי, רפרנט הרשות שעבד מול החברה, אשר הבין מהגילוי עצמו שקיימות השקעות וקיימים הפסדים שלא התיישבו, לשיטתו, עם עסקיה הרגילים של החברה. מכאן, לטענת ההגנה, כי מדובר בגילוי שהעמיד באור הנכון את דבר ההשקעות וההפסדים.
חרף זאת, המומחית מטעם המאשימה, רו"ח ועו"ד טל ציינה בחוות דעתה (ת/94) כי היה דרוש גילוי רחב יותר. לטענת המאשימה, עמדתה המקצועית של רו"ח עו"ד טל גוברת על עמדת רואי החשבון של החברה. ההגנה הבהירה כי אף אם הדבר נכון, אין די בטענה זו כדי להכריע במשפט הפלילי, שבו האשם צריך להתברר מעבר לכל ספק סביר. מעבר לכך, טענה זו לא משליכה על אחריותו הפלילית של הנאשם ולא ניתן לצפות ממנו, כפי שכבר צוין לעיל, לחלוק על עמדתה המקצועית של רו"ח גוטסדינר, בהעדר כל השכלה חשבונאית מצדו.
ביחס לסבירות הטענה בדבר "העדר הצפיות" בליבו של הנאשם כי יש חסר בדוח, הפנתה ההגנה לעדותו של עו"ד גביש, אשר היה מודע מתוקף תפקידו כעו"ד של החברה ומזכירה , בעת ההיא, להשקעות וההפסדים בעת עריכת הדוחות וראה את הדוחות ב-13.11.06. עו"ד גביש העיד כי לא מצא פגם בדוחות. הוא ראה את ההפסד בסך 6 מיליון ₪, וסבר כי הביאור שניתן היה מספק. עו"ד גביש אף התייעץ עם עו"ד מנוסים ממנו, ביניהם עו"ד צפריר, שאף שוחח עם רו"ח גוטסדינר והם סברו שדוח ספטמבר מציג את המצב באופן מספק. גם רו"ח אביטל יגל, דח"צית בחברה, לא ידעה לומר האם ההשקעות דרשו דיווח, והיא הוסיפה בעדותה כי היה זה מחובתה של רו"ח גוטסדינר ליידע את הדירקטורים אם היה משהו לא נכון בדוחות. בדומה לרו"ח יגל, גם רו"ח תמר מיכלסון, ששימשה אף היא כדח"צית בחברה, העידה כי סמכה על רו"ח גוטסדינר שאם היה משהו משמעותי בדוח היא הייתה אומרת זאת. לפיכך, טוענת ההגנה, מאחר שעוה"ד של החברה והדח"ציות העידו כי הסתמכו על רואי החשבון של החברה, הנאשם לא יכול היה להעלות בדעתו כי אופי הדיווח בדוח הכספי הוא שגוי, חסר או מטעה על פי התקנים החשבונאיים. ודוק, אין חולק כי שהנאשם לא משוחרר מאחריות בנוגע לתוכן הדוחות והמסמכים, שעליהם הוא חתם יחד עם דוידוביץ' כאורגנים של החברה, אולם מכך שהם חתמו על המסמכים, בהתאם להנחיית רואי החשבון, לא ניתן להסיק כי התקיימה הטעייה מכוונת של ציבור המשקיעים.
דוח רבעון שלישי - אי גילוי ב"אֵרועים לאחר המאזן"
83. ההגנה סמכה טיעוניה בעניין היעדר גילוי על האֵרועים שהתרחשו לאחר תאריך המאזן על העובדה שגוטסדינר לא ביקשה במהלך הכנתו של דוח ספטמבר את דוח היתרה לאחר תאריך המאזן. מעדותה עלה כי קבלת הדוח אינו חלק מנהלי הסקירה, ובנוסף היא לא סברה שיכול להיות הפסד נוסף , חרף ידיעתה שהשקעות הן "דבר פלואידי", כלשון ההגנה. אם גוטסדינר הייתה מבקשת את דוח היתרות נכון ליום 30.11.16 היא הייתה מגלה את מצב ההשקעות המדויק נכון למועד הגשת הדוחות, ובאמצעותה היו מגלים זאת גם המשקיעים. המעשה היחיד שעשתה גוטסדינר בהתייחס לאֵרועים לאחר תאריך המאזן, הוא קיום שיחות טלפוניות עם ברזל והנאשם. השיחה בין גוטסדינר לנאשם, תועדה על ידי גוטסדינר בתרשומת שהיא יצרה לעצמה ביום 26.11.06 (ת/83), שבה נכתב "אין אֵרועים מהותיים לאחר תאריך המאזן". גוטסדינר העידה לגבי אותה תרשומת כי בשיחה עם הנאשם היא התרשמה כי לא היו הפסדים נוספים מעבר לדוחות. לדבריה, מאחר שהשיחה נערכה בסוף נובמבר, היא ציפתה שככל שיש הפסד כה מהותי לנובמבר, הדבר יעלה מצד הנאשם, ככל שהוא היה מודע לכך. גם במקרה זה, כמו בעבר, גוטסדינר לא ציינה בפני הנאשם שהגידול בהפסדים בהשקעות מהווה אֵרוע. ההגנה חזרה על טענתה כי רואי החשבון ידעו כי הנאשמים חסרי השכלה חשבונאית והיה עליהם ללוות את החברה ואת הנאשם באופן יותר צמוד, ולמקד את הנאשם בנושאים הרלוונטיים. ושוב, הדגישה ההגנה כי ציפיותיה של גוטסדינר מהנאשם, אדם חסר השכלה חשבונאית או משפטית, היא לא סבירה. גוטסדינר מעולם לא הסבירה לנאשם שהפסדים בהשקעות מהווים אֵרוע, והנאשם ידע כי גוטסדינר מודעת להשקעות והיא אינה רואה בהן אֵרוע, או פרט הדרוש לגילוי, כאשר מבחינתו כל המידע הרלוונטי מצוי בידה.