בעניין הדומיננטיות של ברזל והשפעתו על הנאשם ודוידוביץ', המאשימה סמכה טיעוניה על צמתי דרך שבהם, לדעתה, הנאשם ודוידוביץ' הבחינו בבעיות בהשקעות ושלטו על ברזל באותם מצבים. לדעת ההגנה, דווקא צמתים אלה מצביעים על חוסר השליטה של הנאשם ודוידוביץ' במתרחש בפועל, ובסיכומים קיים הסבר ופירוט מדוע.
מכל האמור, לדעת ההגנה כל אותם נתונים וטיעונים לא מוכיחים כי הנאשם ודוידוביץ' ידעו שיש לדווח על אותן השקעות ונמנעו מכך באופן מכוון.
ההסתמכות על עורכי הדין, על רואי החשבון ועל ברזל - טעות במצב משפטי וטעות במצב דברים
95. לשיטת ההגנה, הסתמכותם של הנאשמים על עורכי הדין מקימה את הסייג לאחריות פלילית הקבוע בסעיף 34יט לחוק העונשין - טעות במצב משפטי. בעניין זה, יש לבחון האם הנאשמים הבינו מעורכי הדין כי הדיווח על ההפסדים צריך להיות דיווח מיידי, ללא דיחוי, באופן שלא מאפשר המתנה של כשבועיים עד להוצאת הדוחות הכספיים. בפועל, הדיווח היה אמור לצאת עוד קודם לכן, אלא שישיבת הדירקטוריון נדחתה על ידי עו"ד גביש, עקב אילוצי הלו"ז שלו.
לכך יש להוסיף שלצידם של הנאשמים היה ברזל, גורם מקצועי, שהבהיר שעמדתו בסוגיה זו היא שההפסדים הם תיאורטיים וחסרי משמעות ממשית, בהיותם פלואידים, ויש לדווח עליהם במסגרת הדוחות התקופתיים.
הנאשם הציג ראיות התומכות בטענה שהבנתו בעת ההיא, בזמן אמת, הייתה שאין דחיפות בדיווח ואין פסול בהוצאת הדיווח במועד פרסום הדוחות הכספיים. לשיטת ההגנה, אין די בראיות המאשימה כפי שהובאו על מנת להוכיח מעל לכל ספק סביר כי הטענה של הנאשם לא מתקיימת. בעניין זה הפנתה ההגנה לע"פ 845/02 מדינת ישראל נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ [פורסם בנבו] [10.10.07] [עניין תנובה], פסקה 36, שבו נפסק שסבירות הסתמכותו של נאשם על עורכי דינו נבחנת בהתאם למצב דעתו הסובייקטיבי של הנאשם, מעמדו וניסיונו המקצועי. אלה משליכים על הבקיאות המצופה מהנאשם בדינים הרלוונטיים.
96. זאת ועוד, לנאשם אף קמה הגנה הקבועה בסעיף 34יח לחוק העונשין - טעות במצב דברים, בהתייחס למצב ההשקעות, שלגביו הוטעה על ידי ברזל, וכן בהתייחס להוראות התקנים החשבונאיים, שלגביהן קיבל מצג שווא מרואי החשבון, שהמאשימה טוענת שהוא היה מטעה.
ההגנה התייחסה בהרחבה לנתוניו האישיים של הנאשם, לרבות חוסר ניסיונו בניהול חברה ציבורית וניהול כספים בבורסה. להיותו חסר הבנה בתחום הדיווח, בפרט לכל הקשור בדיווח על השקעות בבורסה, נושא שגם טובי רואי החשבון חלוקים בו. ההגנה הדגישה שהגורם המקצועי, המנוסה בתחום זה, שנשכר לטובת עניין זה מטעמם של הנאשמים, הבהיר להם לכל אורך הדרך כי מצב התיק במהלך רבעון נתון לשינויים תכופים וחסרי משמעות, ומשכך דיווח מיידי שנכון להיום יכול לשקף מצב שכבר למחרת היום ישתנה. לצד הנאשמים עמד, בנוסף, עורך דין ממשרד גולדפרב, שליווה את החברה הציבורית מחיתוליה. בהתנהלותו היומיומית מול החברה, בין מועד הפגישה לבין מועד הדיווח בדוחות הכספיים, הוא לא העניק דחיפות או חשיבות ממשית לנושא הדיווח. בהתחשב במכלול נתונים אלו, לדעת ההגנה, טעות משפטית ועובדתית אינה חורגת מגבולות הסבירות. זאת ועוד, הנאשם ודוידוביץ' לא נמנעו מלברר את המצב את המצב המשפטי והעובדתי, אלא הבינו כי המצב המשפטי לא מחייב אותם בדיווח מיידי, להבדיל מדיווח רבעוני. הם היו בקשר יומיומי עם עורכי דינם, שידעו כי לא יוצא דיווח מיידי בזמן שחולף, ולא העירו, ולו פעם אחת, על התנהלות זו. מבחינת המצב העובדתי, הנאשם ודוידוביץ' שכרו את מיטב גורמי המקצוע והסתמכו על כך שעצתם היא מיומנת, כנה ומקצועית. הם לא העלו על דעתם כי קיימת שאלה חשבונאית לגבי האופן שבו יש לדווח על ההשקעות.