אכיפה בררנית - אי העמדה לדין של רואי החשבון ועורכי הדין
97. ההגנה מלינה על החלטת המאשימה שלא להעמיד לדין את שומרי הסף בפרשה. כך, למשל, התיק של רו"ח בר תקווה, שהיה זה שבחר שלא לעיין במסמכים שהיו במשרדו, נסגר מחוסר אשמה. התיק של רו"ח גוטסדינר, שקבעה כזכור את מדיניות הגילוי, נסגר מחוסר ראיות. רו"ח שמש, שאישר את אופן הצגת הדוחות בחודש ספטמבר, כלל לא נחקר באזהרה בגין תיק זה.
החל מהשלב שבו הרשות הפכה למעורבת בענייני החברה, רואי החשבון חששו מהאפשרות הממשית שהחשדות יופנו כלפיהם. לפיכך, מרגע זה הם שינו את התנהלותם וערכו לפתע תרשומות על השיחות שקיימו עם הנאשם ודוידוביץ', רו"ח גוטסדינר הקליטה שיחה עם הנאשם וברזל יום לפני עדותה, רואי החשבון שוחחו עם עורכי הדין ועידכנו אותם לגבי הבירורים שהרשות עשתה בחברה, רואי החשבון בחברת BDO שכרו עו"ד שייעץ להם כיצד עליהם לפעול בנוגע לתכתובות שלהם מול החברה, וכדומה. גם המאשימה הסכימה כי התנהלותם של רואי החשבון במסגרת תיק זה מעלה תהיות, והם האחראיים למנוע באופן סביר הצגה מוטעית בדוחות הכספיים. ההגנה טוענת כי בשונה מעמדת המאשימה, שלפיה רואי החשבון התרשלו בתפקידם, הרי שהתנהלותם של רואי החשבון לא נבעה מפערי מידע שהיו בינם לבין הנאשמים, אלא הם בחרו ביודעין, ובאופן מכוון, באופן הגילוי. עמדה זו מבוססת על היקפו של המידע שהיה ברשותם של רואי החשבון ובהתחשב בידיעתם המקצועית על אודות היקף הגילוי הנדרש, עמדות שבהם הם מחזיקים עד היום. משכך, לא ניתן לטעון כי לא מתקיים בעניינם היסוד הנפשי הדרוש של כוונה, ולו באמצעות הלכת הצפיות.
בעניינם של עורכי הדין, טוענת ההגנה שהם היו בעלי רמת הצפיות הגבוהה ביותר להשפעה על הציבור, החל מיום 13.11.06. התנהלותם מצביעה, לכל הפחות, על התרשלות רבתי בביצוע תפקידם כשומרי סף, וניתן היה להעמיד אותם לדין במועד הגשת כתב האישום, אולם הם לא נחקרו באזהרה. כך, למשל, עו"ד גביש העיד כי הוא היה חסר ניסיון בהיותו עו"ד בשנתו הראשונה והיה חסר בקיאות בנושאים מהותיים ביותר. הוא לא קיבל הדרכה ראויה ואף אחד מהמשרד לא עקב אחר תפקודו. המשרד לא הבהיר לנאשם שהשירות שהם מקבלים עבור מיטב כספם ניתן להם באמצעות מי שאינו מיומן לכך. לנוכח האמור, עו"ד גביש הטעה את החברה בהתנהלותו ובמצגים שאותם יצר כלפיה, בהתייחס לדוחות הכספיים, לדוחות הדירקטוריון ולדוחות המיידיים, ובפועל לא ביצע את העבודה שלשמה נשכר.