גם גוטסדינר וגם בר תקווה עומתו בחקירותיהם הנגדיות עם ת/78 - אישור היתרה של תיק ההשקעות של החברה מהחברה המרכזית לניירות ערך, נכון ליום 30.6.06, שם ניתן לראות, בין היתר, השקעות באופציות מעו"ף . ההגנה טענה שרואי החשבון בחרו שלא להתייחס למסמך זה, שאין מחלוקת שנמצא באמתכתם, שכן לא סברו שהוא חשוב לסקירה, אך מכאן ניתן ללמוד שלא הייתה מצד החברה הסתרה מכוונת, שמיוחסת לנאשם על ידי המאשימה. לטענת ההגנה, בחירתם של רואי החשבון השונים שלא לעיין במסמכים, הובילה לכך שלא היו בידיעתם ובידיעת ציבור המשקיעים את מלוא הנתונים על ההשקעה, אך לא בשל הסתרה. טענה זו אין בה ממש, שכן גם גוטסדינר וגם בר תקווה ציינו שהשינוי בשווי תיק ההשקעות שעולה ממסמך זה (כמיליון ₪, נכון לסוף יוני), לא היה מהותי יחסית לכלל התיק, אך הם סברו שהחשיפות נסגרו, וודאי לא ידעו בעת העיון במסמך (ובר תקווה ציין שאכן הסתמך עליו, אך זאת, כנראה, רק בעת העבודה על דוח הרבעון השלישי ) שהחשיפות קיימות וכי יש הפסדים נוספים. אוסיף, שעל המסמך מופיע בכתב יד (שאינו של מי מרואי החשבון, והוא כנראה של מנחמיה ממשרד רו"ח גולדברג, שהעבירה את המסמך לבר תקווה ), ש"לפי שיחה עם ישראל [רמות - מ.ב.נ] (31/7/06) מדובר בהשקעה לטווח ארוך. כרגע נמצאים בדיונים לגבי פיתוח מוצרים חדשים, אך אם יתממש יהיה בסדר גודל של כ-1M. הדיונים 'יסגרו' לקראת סוף 2006". דברים אלה בוודאי לא יכלו ללמד את הקורא שעסקינן בהשקעה באופציות ושיש מגמה של הפסדים, שגדלו נכון ליום שבו נערכה השיחה עם רמות.
134. גוטסדינר העידה גם בחקירה הראשית וגם בחקירה הנגדית, שרואי החשבון לא שאלו את הנאשמים אם היו חשיפות לאחר תאריך המאזן ברבעון השני, מאחר שלא העלו בדעתם שהחברה לוקחת חשיפות כאלה . גוטסדינר אישרה בחקירתה הנגדית, שיכול להיות שלא אמרה לברזל בשיחות שהיו להם לקראת דוח יוני, שאם החברה ממשיכה להשקיע באפיקים כאלה, ולאחר תאריך הדוח יש הפסד, אז מדובר ב"אֵרוע", שדורש גילוי . היא השיבה לשאלת התובעת בחקירה הראשית, כי אילו ידעה בזמן אמת את המידע שנודע לה בדיעבד לגבי מצב ההשקעות, הייתה צריכה לבצע התייעצות ובדיקה נוספת לגבי הגילוי שיש לתת, אם בכלל. ככלל, אם הייתה רואה שיש חשיפה לסיכונים או חשיפה להפסדים, הייתה ממליצה לתת על זה גילוי . בחקירה הנגדית נשאלה גוטסדינר האם החשיפה שבה נתון תיק ההשקעות צריכה לבוא לידי ביטוי בדוחות החברה ועל כך השיבה, שחשיפה במהלך תקופה שבין הדוחות צריכה לבוא לידי ביטוי בדוח הדירקטוריון ברבעון ואילו הדוח הכספי מלמד רק על החשיפה ביום הדוח. עוד הוסיפה: "אם היית בא ושואל אותי עכשיו שאלה קונקרטית- תשמעי, החברה הזאת חשופה במיליונים לפני, וחשופה במילונים אחרי, ובמועד המאזן היא לא היתה חשופה, האם אני צריך לתת לזה גילוי? אז אני אומרת, יכול להיות שכן. אבל כשמדברים באופן עקרוני כל הנושא של תקן 22 שדן בחשיפות, הגילוי והביאורים בגינו לא צריכים לבוא בדוחות רבעוניים אלא רק בדוחות שנתיים" . גם שמש העיד שהגילוי לגבי מצב החשיפות, אילו ידעו אותו לאשורו, צריך היה להכלל בדוח הדירקטוריון .