במהלך חקירתה הנגדית של גוטסדינר הציג לה הסנגור דוח יתרות ותנועות ליום 31.8.06, שסומן נ/4. מהדוח עולה שלאחר תאריך המאזן, נכון ליום 31.8.06, היה לחברה הפסד בסך 1.2 מיליון ₪. גוטסדינר ציינה שלא ראתה את הדוח הזה במהלך הכנת הדוחות לרבעון השני (באוגוסט), אולי ראתה אותו בספטמבר, אולי במהלך העבודה על הכנת הדוח לרבעון השלישי (ליום 30.9.06), בנובמבר . היא ציינה שהפסד של 1.2 מיליון ₪ מתוך 39 מיליון כספי ההנפקה אינו הפסד דרמטי. אילו נודע עליו בזמן אמת, יתכן שהיה מקום לתת לכך גילוי בביאור על אֵרועים לאחר המאזן, אך בהתחשב בכך שזה נודע לרואי החשבון לאחר פרסום דוחות 30.6.06, זה בוודאי לא הצדיק תיקון הדוחות לרבעון השני בדיעבד . דברים דומים אמר גם שמש: הוא ציין שגוטסדינר לא התייעצה איתו כאשר נתגלה ההפסד של מיליון ₪ לאחר תאריך המאזן, אך ההפסד נראה לו "מהותי, אבל לא דרמטי". לדבריו, אילו נשאל, הוא סבור שהיה מקום לתת גילוי להפסד הזה . בחקירה הנגדית הבהיר שהכוונה לגילוי בדוח הדירקטוריון, ואשר לגילוי בדוח הכספי - "אולי גילוי יותר נקרא לזה רך, פחות מספרים, יותר מלל" .
הסנגור הציג לגוטסדינר את ת/78, מסמך נכון ליום 30.6.06 של החברה המרכזית הכולל את אישורי היתרות בתיק ההשקעות של החברה במהלך מאי - יוני 2006 ואת התנועות בתיק. גוטסדינר ציינה שלא עיינה במסמך זה בזמן אמת, שכן בעת סקירת הדוח הרבעוני מתייחסים רק לאישור יתרה, ולא לתנועות בחשבון במהלך התקופה, ובכל מקרה אינה רואה גם עתה (בעת מתן העדות) משהו חריג . היא חזרה וציינה כי בשעה שמבצעים סקירה, לוקחים מתוך כלל הניירת רק את מה שצריכים לפי הנוהל, ובמקרה זה - את היתרות, לא התנועות לאורך התקופה . גם שמש העיד שהנהלים לגבי סקירה של דוחות רבעוניים הם מצומצמים יותר מאשר בדוחות שנתיים מבוקרים. בסקירה של דוח רבעוני לא נדרש אימות של הנתונים, אלא רק להניח את הדעת, על בסיס קריאת פרוטוקולים של ישיבות הנהלה ודירקטוריון, ושיחות עם ההנהלה .
135. רו"ח בר תקווה העיד לגבי דוח הרבעון השלישי, ליום 30.9.06, שהפעם הראשונה שראה שיש משהו חריג היה בזמן שראה את ההפסד לרבעון זה, וזה כנראה קרה באוקטובר, כשהתחילו לעבוד על הדוח . גוטסדינר העידה שכאשר בר תקווה הראה לה במהלך העבודה על הדוח, שבדוח היתרות לאותו יום (ת/81) יש הפסד של 6.5 מיליון ₪ מתוך 39 מיליון ₪, היא סברה שזהו הפסד משמעותי, והיה לה ברור שזה לא נבע מ"השקעות רגילות סולידיות" (כהגדרתה) . הם התחילו מיד לערוך בירורים עם רמות ועם ברזל. הם ביקשו לדעת מדוע היתרות לספטמבר לא נסגרו, וברזל אמר לה שכל הפוזיציות ליום 30.9.06 נסגרו יום - יומיים לאחר מכן, מאחר שה-30.9.06 היה שבת, וכי אין חשיפה מעבר להפסד של 6.5 מיליון ₪, שעליו ידעו . דברים אלה עלו גם מעדותו של שמש, שהעיד שזה מה שנמסר לו על ידי צוות הביקורת . גוטסדינר שוחחה גם עם רמות ולדבריה הוא אמר לה שהתיק נוהל על ידי ברזל והוא עצמו לא היה מעורב בזה יותר מדי. הוא ידע שהיה הפסד של 3-4 מיליון ₪, שלא רצו לסגור את הפוזיציות, וככה הגיעו להפסד שיש בדוחות הכספיים. בעדותה בבית המשפט אמרה שלא ראתה שיש חשיפות בתיק ההשקעות נכון ליום 30.9.06 מעבר למה שגולה בדוחות, שכן לפי דוח היתרות ת/81, תאריך הפקיעה של האופציות היה 30.9 ולכן הבינה שהאופציות סגורות . גוטסדינר העידה ששאלה את רמות אם יש אירועים לאחר תאריך המאזן או שאלה כל ההפסדים, והאם הכל משתקף בדוח היתרות, והיא קיבלה תשובה חיובית . דברים אלה עלו גם מעדותו של בר תקווה, שהיה עד לשיחת טלפון בין גוטסדינר לרמות, אם כי שמע רק את הצד של גוטסדינר בשיחה. לכן, כך הבהיר בחקירה הנגדית, אינו יכול להיות בטוח לחלוטין שרמות היה מהעבר השני של הקו, אך הוא זכר בעיקר שגוטסדינר הפנתה את תשומת לב הצד השני לשיחה לצורך בדיווח . בהמשך העיד שיתכן שגוטסדינר עידכנה אותו על תוכן השיחה לאחר מכן.