145. קינן העידה שלא נודע לעורכי הדין על ההפסד בהשקעות לפני ה-13.11.06 . צפריר ציין שנודע לו לראשונה על ההפסד מפיה של גוטסדינר כשפגש אותה, כמתואר לעיל . לגופו של עניין, קינן נשאלה האם עורכי הדין אמרו לאנשי החברה לפני ה-13.11.06, שהפסד או רווח בכספי ההנפקה מהווים אֵרוע מהותי, והיא העידה שברור היה שצריך לדווח על ההפסד שבו מדובר: "גם הפסד מהותי וגם הפרה של הוראה מהוראות התשקיף הוא מהותי. זה נוגד את מה שכתוב בתשקיף ולכן זה מקרה פשוט לייעוץ". כשנשאלה אם נתנו לאנשי החברה הנחיה מפורשת שבמקרה של שינוי בערך של התמורה שהתקבלה מההנפקה, יש לדווח על כך, השיבה: "לא חושבת שניסחתי משפט כזה מעולם בשיחה מולם. גם לא הייתי מעלה בדעתי שנגיע למקרה הזה של הפסד כספי ההנפקה, של השקעה באופציות על הדולר, שהיא השקעה ספקולטיבית. המקרה כל-כך חריג שלא הייתי מעלה בדעתי לתת ייעוץ על זה. אז התשובה היא לא" . עוד ציינה, שזמן קצר לאחר מכן חדל משרד גולדפרב לייצג את החברה, והתברר לה שהחברה לא דיווחה כפי שהומלץ לה לדווח. עם זאת, לא עקבה אחרי פעולות החברה בעניין זה ולא וידאה שאכן יצא דוח . קינן שללה את התזה של ההגנה שהסיבה שלא בדקו אם יצא דוח היא משום שהם לא חשבו באותו זמן שזה עניין דרמטי או משום שלא סברו שמדובר בעבירה פלילית. "לא רואה שהם חייבים לי דין וחשבון. הם חברה עצמאית. המנהלים הם בעלי שיקול דעת עצמאי והם לא חייבים לעדכן אותי בפעולות האלה" . צפריר ניסח זאת כך: "אני לא חושב שיש לנו אחריות לעקוב אחר המלצות. אנו נותנים תרופות ולא בודקים אם לוקחים אותן או לא" , וכן "אנו מייעצים, לא מפקחים ולא אוכפים" . קינן ציינה שכעורכי דין, הם אינם יוזמים הוצאת דוחות מיידיים, אלא משיבים לפניות של החברה - האם צריך לדווח ומסייעים בניסוח הדוח, על יסוד המידע שמקבלים מהחברה . גם צפריר הסביר בעדותו שמשרדם מעניק סיוע לחברות שבהן הם מטפלים בהקשר של דיווחים: "משמעות הסיוע היא שמתייעצים איתנו בהקשר של דיווחים ב-2 רמות. הרמה הראשונה היא השאלה האם הארוע הוא טעון דיווח. וכאן כמובן צריכים למסור לנו את כל העובדות ואז אנחנו נותנים עמדה למיטב הבנתנו המקצועית האם הארוע הוא מחייב או לא מחייב דיווח. סיוע מסוג שני שאותו אנו נותנים הוא סיוע בניסוח הארוע. החברה מספרת לנו מה העובדות, ואנחנו מנסחים טיוטת דיווח שמבוססת על אותן עובדות ושולחים לחברה, ובדרך כלל מתנהל גם משא ומתן בנושא" . קינן העידה שעורכי הדין סברו שמילאו את תפקידם כאשר, בעקבות מידע שהגיע אליהם על אודות הפסד חריג בהשקעות, זימנו שתי ישיבות עם אנשי החברה, נזפו בהם וחיוו דעתם שיש חובה לתת דוח מיידי. הם לא סברו שתפקידם לוודא הגשת דוח כאמור, עניין שהוא באחריות החברה ומנהליה. עצם הנזיפה היא כבר מעשה חריג . גם צפריר העיד שלא וידא שהמלצות עוה"ד הגיעו לדירקטוריון ובוודאי שלא העביר את המידע לרואי החשבון. הוא הסביר שלדעתו, דרך העבודה הנכונה היא שהנהלת החברה והדירקטוריון מנקזים את המידע ומעבירים אותו למי שהם רוצים שיפעל עבורם .
אולי יעניין אותך גם
על זכויות קטין בחקירת משטרה
משפט פלילי
אחד הסיוטים הגדולים של כל הורה הוא לקבל טלפון המודיע לו שהבן או הבת שלו עצורים במשטרה – כולנו עשינו שטויות בתור ילדים אבל כשזה קורה לילדים שלנו, ובוודאי כאשר הם הגיעו לחקירת משטרה, זה כבר סיפור אחר… זה לא רק מרשם פלילי שבהמשך לא יהיה פשוט למחוק אותו אלא שעצם החקירה במשטרה עלולה לגרום לא […]
"אמיגו, אפשר לסמוך עלי": כשהחום הלטיני פוגש את הקור של הונאות הרשת
פעילות ספרד ואמריקה הלטינית – ישראל
משפט פלילי
מאמר הדן בתופעה של תרמיות רשת, והחשיבות של פעולה משותפת משפטית/חקירתית, כדי לנסות ולפעול נגד הרמאים. את המאמר כתבו עו"ד דוד מלמד ממשרד אפיק ושות' והחוקרת הפרטית נתי להב
כשהעבר רודף אותנו: על רישום פלילי ומחיקתו
משפט פלילי
מאמר הדן במשמעות המרשם הפלילי וכיצד ניתן לנקות אותו. את המאמר כתב עו"ד אדוארדו מייסלף ממשרד אפיק ושות'.
הליך פינוי מחזיק מכוח רישיון: מתי הרשות נהפכת לזכות בלתי הדירה?
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
יישוב סכסוכים
מאמר הדן ביכולת בעלי מקרקעין לפנות בעל רישיון, גם לאחר עשרות שנים, בין כשמדובר בקרקע פרטית ובין במקרקעי המדינה. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.