צפריר העיד שאחרי הישיבה של ה-13.11.06, שהייתה הישיבה האחרונה שלו עם החברה (שהרי בישיבה של 14.11.06 לא השתתף), ניסה להשיג את רמות ואת ברזל מספר פעמים. את רמות לא הצליח להשיג, עם ברזל דיבר פעמיים. הוא רצה לתת לחברה תמיכה וייעוץ, לוודא שההמלצות שניתנו מיושמות, להאיץ בחברה לעשות זאת, אך הקשר נותק ומשרד גולדפרב חדל לייצג אותה, וצפריר ציין שחשו תסכול משהתברר שההמלצות לא מיושמות. גביש בעדותו אמר שלמד מצפריר ב"שיחת מעלית" שהמשרד חדל מלייצג את החברה, והניח שזה על בסיס העובדה שהחברה לא דיווחה, כפי שעורכי הדין אמרו לה לעשות . לגבי ברזל העיד צפריר, באופן כללי, שראה בו "יד ימינו של ישראל רמות, אדם שיש לו השפעה על מה שנעשה, יועץ, מבין עניין. הנהלת החברה הם אנשי מקצוע שלא הגיעו מעולם ניירות הערך והחברות הציבוריות והוא בעצם היה הקשר שמבחינתי היה הקשר שלהם לעולם שלנו" . גביש העיד שברזל הכיר יותר את הנושא של ניירות ערך .
146. עו"ד גביש נשאל האם לאחר שביום 13.11.06 נהיה מודע להפסד בהשקעה נכון למועד הדוח (30.9.06), ביקש לקראת מועד פרסום הדוח (כלומר בסוף נובמבר 2006) לבדוק כיצד מוצג ההפסד בדוחות הכספיים ל-30.9.06. הוא השיב שרצה לראות שזה בא לידי ביטוי ולכן פנה לרו"ח גוטסדינר סמוך למועד פרסום הדוח וביקש לראות היכן בדוח כתוב נושא ההפסדים. עם זאת, בהיותו "עורך דין שנה ראשונה", כהגדרתו, הוא לא היה אומר לגוטסדינר לתקן את הדוחות, אך יחסית להכשרה שהייתה לו אז, מה שהופיע בדוחות נראה לו בסדר . נזכיר, כי אין טענה שבמועד זה ידעו עורכי הדין על המשך החשיפה לאחר 30.9.06 ועל ההפסד הנוסף בהשקעה, שהלך וגדל נכון ליום 30.11.06. עם זאת, גביש התייחס לביאורים לדוחות והעיר הערות, בהקשרים אחרים, בעיקר לגבי תביעות משפטיות (נ/92 - נ/94), ואף שידע בעקבות ישיבת ה-13.11.06 שהחברה משקיעה בנגזרים, שיש הפסדים משמעותיים נכון ל-30.9.06 ושבינתיים לא יצא דוח מיידי , כפי שהמליצו לחברה להוציא, לא העיר שיש מקום לגילוי רחב יותר, מילולי או אחר, מעבר למה שנכלל בדוח. הוא העיד בחקירתו הנגדית שבנושא ההפסד ואופן השתקפותו בדוח הרבעוני סמך, באיזשהו מקום, על רואי החשבון שמכינים את הדוחות. הוא היה תחת ההנחה שהם מתמצאים יותר בפרטים לגבי ההפסד. הוא שב והזכיר שהוא היה אז עו"ד שטיפל לראשונה בחייו בתיק ניירות ערך וציין שידע שקינן וצפריר בתמונה ומטפלים מול החברה. הקשר השוטף עם החברה אומנם היה דרכו, אבל הוא לא היה אחראי על הקשר עם החברה, וזה לא היה "לקוח שלו" . הוא, כהגדרתו, היה "פיון" .