הלכה זו כוחה יפה כאמור גם באשר להחלטת רשויות התביעה בנוגע להסכמה על הסדרי טיעון עם נאשמים או סירוב לעריכת הסדר טיעון (בג"ץ 6711/16 מנשרוב נ' פרקליטות מחוז תל אביב, [פורסם בנבו] פסקאות 20-19 (9.11.2016) והאסמכתאות הרבות המובאות שם)".
בג"צ 2559/17 בן ארי נ' היועץ המשפטי לממשלה [פורסם בנבו] [26.3.17], פסקה 13
189. סיכומו של דבר, לא מצאתי שבהחלטות הרשות המוסמכת מתקיימים איזה מהמאפיינים שהותוו בפסיקה כבסיס לטענה של "הגנה מן הצדק", ועל כן אני דוחה את הטענות בדבר אכיפה בררנית.
סיכום לגבי נאשם 3
190. מכלל הראיות עולות המסקנות הבאות:
התקופה שמיד לאחר ההנפקה
א. הוכח שהנאשמים, ובהם נאשם 3, החליטו להעביר את כספי ההנפקה להשקעה שכללה מרכיבים משמעותיים של סיכון. הם עשו זאת מבלי שהתקבלה החלטת דירקטוריון כנדרש. הם עשו זאת אף שידעו שההאופן שבו הושקעו כספי ההנפקה, קרי: השימוש שעשתה בהם החברה, לא היה במהלך העסקים הרגיל. כל זאת בניגוד להתחייבותם בתשקיף. חרף האמור, הם לא דיווחו על כך לציבור (פסקה 149 להכרעת הדין).
ב. הנאשמים, ובהם נאשם 3, היו מודעים להשפעה האפשרית של דיווח שלילי על ערכם של ניירות הערך של החברה בבורסה, ומכאן שהיו מודעים לחשיבות הדיווח. הם היו מודעים לחשיבות שמייחס הציבור לרכיב הסיכון בהשקעותיהם (פסקה 153 להכרעת הדין).
ג. הנאשמים, ובהם נאשם 3, ידעו שיש אפשרות קרובה לוודאי שהסתרת העובדה, שכספי ההנפקה הועברו לניהול ספקולטיבי, החושף את כספי ציבור המשקיעים לסיכון והפסד, בשונה מהאמור בתשקיף, יגרמו להטעיית המשקיע הסביר (פסקה 153 להכרעת הדין).
הדוח הרבעוני ליום 30.6.06 והתקופה ממועד המאזן עד פרסום הדוח ב-31.8.06
ד. הנאשמים, ובהם נאשם 3, ידעו שכספי ההנפקה מושקעים ברובם בהשקעות ספקולטיביות, בעלות סיכון. הם ידעו שדבר זה אינו עולה בקנה אחד עם ההתחייבות שנתנו בתשקיף לגבי השימוש בכספי ההנפקה. הם ידעו שבמהלך הרבעון השני, התיק היה נתון לתנודות של פלוס/מינוס מיליון ₪ ביום, ושהיתה בו גם תנודה חד פעמית של 3 מיליון ₪, הממחישה את הסיכון. הם ידעו שהחשיפה והתנודות נמשכו גם לאחר תאריך המאזן: הם ידעו שבאמצע חודש יולי, בשבוע אחד ירד שוויו ביותר מ-2.5 מיליון ₪ ולאחר מכן עלה בכמעט 3.7 מיליון ₪, ושבמהלך חודש אוגוסט המשיכו התנודות. מכל האמור לא גילו דבר לרואי החשבון או לעורכי הדין, והם לא התייעצו כלל עם עורכי הדין האם מה שהם עושים - מותר. הם לא נתנו גילוי למידע האמור לציבור, לא בדוח הרבעוני ליום 30.6.06 ולא בדיווח מיידי, במהלך התקופה. הנאשמים ידעו שיש אפשרות קרובה לוודאי שהסתרת העובדות שצוינו לעיל, על אודות חשיפת תיק ההשקעות לסיכונים והפסדים משמעותיים, ועל אודות החשיפות שנוצרו לאחר תאריך המאזן, יטעו את ציבור המשקיעים (פסקה 157 להכרעת הדין).