ראו:
פסק דינה של כבוד השופטת ד"ר דפנה אבניאלי בת.א. 1661/07, 2101/08 ארט אופטיק בע"מ נ' טומשובר ואח' (ניתן ביום 30.12.12, פורסם בנבו). שם בעמ' 17 של פסק הדין.
פסק דינו של כבוד השופט מלצר, כתוארו אז (פסק הדין המרכזי ניתן על ידי כב' המשנה לנשיאה (בדימ') השופט רובינשטיין בע"א 1248/15 Fisher Price Inc נ' דוורון - יבוא ויצוא בע"מ (31.8.17, פורסם בנבו). שם פסקה 6 של פסק הדין.
פסק דינו של כבוד השופט עמית בע"א 5066/10 שלמה א. אנג'ל בע"מ נ' י. את א. ברמן בע"מ (ניתן ביום 30.5.13, פורסם בנבו) בהסכמת כב' השופט רובינשטיין (כתוארו אז) וכב' השופט דנציגר. שם סעיפים 18-19 של פסק הדין.
48. בענייננו, מן העובדות שפורטו לעיל, לית מאן דפליג, כי למוצר מסכות השיער של התובעת קיים מוניטין רב ותדמית חיובית בעיני הקונים הפוטנציאליים. הדבר הוכח לא רק מעדויות התובעת, אלא גם מעדותו של הנתבע עצמו. הנתבע אף הודה במסגרת ההליך הפלילי, כי מדובר במוצרים מזויפים. מכאן נלמד, כי המוצרים הללו הם בעלי מוניטין רב, שאם לא כן לא היה טורח מאן דהוא לזייפם כדי ליהנות מהמוניטין שצברו המוצרים המקוריים. רכיב המוניטין התקיים אפוא בענייננו.
49. מכאן נעבור לבחון את היסוד השני המצטבר שהוכחתו נדרש לצורך ביסוס עוולת גניבת עין, הוא יסוד ההטעיה.
50. לצורך הוכחת יסוד זה לא נדרש להוכיח כוונה להטעות, ולא נדרש להראות הטעיה בפועל.
המבחן שהוכר בפסיקה לצורך כך, הוא "המבחן המשולש" ואלו רכיביו:
1. מבחן דמיון הסימנים במראה ובצליל.
2. מידת החפיפה בקהל הלקוחות ובסוג הסחורה.
3. יתר נסיבות העניין.
מבחנים אלה אינם בהכרח מצטברים, והמשקל מוענק לפי העניין.
הפסיקה הוסיפה לכך גם את מבחן השכל הישר:
"..אשר על פיו כאשר הדמיון שבין המוצרים מגלם מסר רעיוני כלשהו, מעין "אוּמנות קונספטואלית", יש להשוות את מידת הדמיון בין הרעיונות המועברים על ידי שני המוצרים. במקרים שבהם המסר הרעיוני זהה, או דומה מהותית לזה העולה מסימנו של התובע, עשוי בית המשפט לראות בכך הפרה אף אם הסימנים שונים זה מזה בחזות ובצליל".
(ע"א 5066/10 הנ"ל, שם בסעיפים 24-25).
להלן אבחן האם המבחנים דנן מתקיימים בענייננו.
51. מן התמונות שצורפו לתצהירו של מר עמוס פם ומעדותו של מר יבגני סלטייסקי, ברי כי המוצרים ששיווק הנתבע, עוצבו כך שייחזו כזהים למוצרים של התובעת המפורסמים תחת הסימן KE'RASTASE Masquintense. (ראו סעיף 20 לתצהירו של עמוס פם והתמונות שצורפו אליו). הוא הדין בעדותה של החוקרת גב' עדי כהן (ראו עמוד 29 לפרוטוקול ישיבת יום 18.3.18, בין השורות 15 – 19).
מכאן, שמבחן הדמיון במראה התקיים בענייננו.