52. גם יסוד מידת החפיפה בקהל הלקוחות ובסוג הסחורה התקיים בענייננו, כאשר הוברר מן העדויות, כי הנתבע פעל לשווק את המוצרים למספרות וללקוחות פרטיים החפצים בכך. התובעת ציינה ואני מאמינה, כי הנתבע נסע ממקום למקום כדי לשווק את המוצרים אצל מספרות שונות. הנתבע עצמו העיד ואישר, כי מכר 12 קרטונים של מוצרים לגורם העוסק בענייני קוסמטיקה וטיפוח באזור אשקלון. (סעיף 19 לתצהירו, עמ' 50 לפרוטוקול ישיבת יום 25.3.18 בין השורות 20- 29).
53. יתר נסיבות העניין, מצביעות אף הן על קיום יסוד ההטעיה. כך למשל העידה החוקרת עדי כהן, כי הנתבע ציין בפניה כי מדובר במסכת השיער הטובה בעולם (עמ' 30 לפרוטוקול ישיבת יום 18.3.18 בין השורות 30 – 32).הנתבע כאמור הודה במסגרת ההליך הפלילי שמדובר במוצרים מזויפים. מה יותר מכך כדי לבסס את יסוד ההטעיה ?
54. אשר על כן, אני קובעת, כי התובעת הוכיחה שהנתבע בענייננו עיוול כלפיה בעוולת גניבת עין כמובנו של ביטוי זה בסעיף 1 לחוק עוולות מסחריות.
תום לב :
55. הנתבע העלה בסיכומיו טענה הנוגעת לתום לבו במכר המוצרים המזויפים. לדבריו פעל בתום לב ובתמורה, כמובנו של ביטוי זה בסעיף 8(א) לחוק עוולות מסחריות.
ברם, לצורך ביסוס אחריות של עוולת גניבת עין, רכיב תום הלב אינו נחוץ כלל ועיקר.
התובעת לפי עוולה זו, אינה נדרשת להוכיח תום לב או העדרו.
הנתבע לפי עוולה זו, לא יוכל לעמעם את חיובו לפיה, בטענת פעולה בתום לב.
בדברי ההסבר לחוק עוולות מסחריות מודגש, כי סעיף 8 האמור מתייחס להגנה על סודות מסחריים. דהיינו:
"מידע עסקי מכל מין וסוג שהוא, שאינו נחלת רבים או שלא ניתן לגילוי כדין בנקל ע"י הרבים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון על גבי מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".
ראו:
הצ"ח 2471 י"א בטבת התשנ"ו 3.1.1999. שם בעמ' 348 – 349.
המסקנה לענייננו, כי הסתמכותו של הנתבע על הוראות סעיף 8 לחוק עוולות מסחריות לעיל, בסוגית תום הלב, אינה חלה בענייננו. שעה שאין המדובר בסודות מסחריים אלא בעוולת גניבת עין. עם זאת ועל מנת שנושא זה יישאר ללא מענה, אתייחס אליו להלן.
56. כפי שציינתי, התובעת לא ביססה את תביעתה כלל ועיקר על פקודת סימני מסחר, הגם שלטובתה רשומים שני סימני מסחר על המוצר KE'RASTASE Masquintense .
יסוד תום הלב נבחן אומנם לצורך פקודת סימני המסחר, אך אינו נחוץ כלל ועיקר לצורך ביסוסה של עוולת גניבת עין לפי חוק עוולות מסחריות.
ראו בספרו לעיל של המלומד פרופ' מיגל דויטש "עוולות מסחריות וסודות מסחר" :