עוד נקבע שם, כי השאלה הרלוונטית היא מבחן הזכות שנפגעה ולא מבחן העיסקה.
67. בע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, פד"י נ"ט(1) עמ' 883 נקבע, כי במסגרת תביעת גניבת עין הרי גובה הפיצוי לפי חוק עוולות מסחריות הינו ללא הוכחת נזק. דברי כבוד השופטת דורית בייניש בהסכמת השופטים גרוניס וג'ובראן. שם בעמ' 903 – 904:
"שני עיקרים עומדים בבסיס הסעיף המאפשר פיצויים לא הוכחת נזק: העדר יכולת להוכיח את הנזק המדויק שנגרם בעקבות גניבת העין והרצון להרתיע מעוולים בכוח... רשימת השיקולים שישקול בית המשפט בבואו להכריע בדבר גובה הפיצויים בהתחשב ברציונלים אלה, איננה סגורה. בין היתר, יתחשב בית המשפט בעוצמת ההפרות, במספרן ובמישכן, באשמו של המפר, באופיו ובגודלו של העסק המפר וכדומה".
68. לצורך בחינת הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בסעיף 13 לחוק עוולות מסחריות, ניתן לראות עוולות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כעוולה אחת. ראו דברי כבוד השופט ארנון בת"א (מחוזי מרכז) 44503-03-10 הנ"ל, שם בפסקה 69:
"יישומו של מבחן זה לגבי גניבת עין מחייב התמקדות בשאלת הזכויות שנקבעו. ככל ומדובר בטובין בעלי מוניטין עצמאי ופוטנציאל שיווק עצמאי, וככל שמדובר במוצר אשר קיים חשש להטעיית ציבור הלקוחות לגבי רכישתו, מדובר במקרה אשר יתקיימו היסודות הנדרשים להוכחת עוולה של גניבת עין. מאחר וכל דגם של פריט הלבשה רלוונטי מהווה מוצר עצמאי ובעל ערך כלכלי משל עצמו – אני קובע כי לבעל המותג קיימת זכות עצמאית בכל אחד מהדגמים הנכללים במוצרי המותג. לפיכך, אני קובע כי יישומו הנכון של 'מבחן הזכות שנפגעה' מוביל למסקנה כי מספר העוולות של גניבת עין שבוצעו ע"י הנתבע במקרה דנן הינו כמספר הדגמים שזויפו. אני סבור כי פרשנות זו, התואמת את ההלכות שנפסקו בפרשת שגיא ובפרשת דקל, הינה מחויבת נוכח תכליתו החקיקתית של סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות".
69. כבוד השופטת דפנה ברק ארז, בהסכמת כבוד השופטים מרים נאור ויורם דנציגר, אף היא נדרשה לגובה הפיצוי הסטטוטורי. זאת בע"א 7629/12 אלעד מנחם סוויסה נ' Tommy Hilfiger (ניתן ביום 16.11.14, פורסם בנבו):
"חשוב עוד לציין, כי, כאמור, פקודת סימני המסחר אינה מקנה לבעל סימן מסחר את האפשרות לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק, ואילו סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות קובע כי במקרה של גניבת עין יכול בית המשפט לפסוק לתובע פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של עד לכל עוולה, כאשר רואים עוולות המתבצעות בסדרה אחת של מעשים כעוולה אחת. אין צריך לומר שלא ניתן לתבוע 'כפל פיצוי' בגין אותה עוולה הן במסלול הסטטוטורי והן במסלול הדורש את הוכחת הנזק (ראו: פרידמן, סימני מסחר, בעמוד 976)". (ההדגשה אינה במקור – נ.ג.).