70. בענייננו, הנתבע אכן נמצא כמי שרכש סטוק של מוצרי שיער מזויפים במטרה להפיצם הלאה. אילו הדבר היה עולה בידו היה עשוי להיגרם לתובעת נזק כבד. התובעת השכילה לאתר את הנתבע בשלב מוקדם, כאשר לפי הודאתו ביצע מכירה של 12 ארגזים בלבד לסוחר באשקלון. מכירה זו יכול ותיחשב כעוולה אחת לפי הוראות סעיף 13(ב) לחוק עוולות מסחריות התשנ"ט-1999. בנוסף, הנתבע לא הצליח למכור את הסטוק ונתפסו אצלו 491 מסכות. מספר גדול המעיד על כך שהנתבע לא ביצע מכירות משמעותיות.
נזקה של התובעת, הן הישיר והן העקיף, אינו רב וטוב שכך. בנסיבות אלה, הפיצוי אותו יש לשקול הוא אכן הפיצוי הסטטוטורי ולא פיצוי בעין.
71. אחזור ואדגיש : בפועל, כאמור הנתבע לא הספיק לחולל גדולות ונצורות במכר מוצרים מזויפים של התובעת. יתר על כן, התובע אף הועמד לדין והורשע בגין פעילותו זו. נראה כי הפן ההרתעתי הושג במלואו במישור הפלילי. ההרתעה במישור האזרחי אף היא צריכה להיות מידתית ושקולה בהתאם.
72. אני קובעת, כי מכר 12 הארגזים ע"י הנתבע לסוחר מאשקלון, כמפורט בסעיף 19 לתצהירו של הנתבע, בשווי מכירה של 5,760 ₪ בלבד כמפורט בסעיף 24 לתצהירו של הנתבע, ייחשב כאירוע מכירה בודד, שיש לראות בו הפרה אחת בלבד, ולא מעבר לכך.
כפועל יוצא, מכירה זו מקנה בפיצוי סטטוטורי מקסימאלי של עד 100,000 ₪ בלבד, ולא 300,000 ₪ כפי שדרשה התובעת.
73. יתר על כן, יש לקחת בחשבון כי הרווח של הנתבע בעסקה זו אכן לא היה משמעותי; כי הנתבע הועמד לדין והורשע על פי הודאתו בהליך הפלילי, כך שהיסוד ההרתעתי התקיים בענייננו; הנתבע חדל ממכר מוצרים מזויפים של התובעת מכאן ואילך; הנזק הממשי לתובעת, לא היה רב אפוא ונבלם בעודו באיבו;
לאור כל זאת, ראיתי להפחית מהפיצוי הסטטוטורי המקסימאלי הקבוע בסעיף 13 לחוק עוולות מסחריות ולהעמידו כדי מחצית בלבד, דהיינו על סך של 50,000 ₪. הא ותו לא. גם סכום זה הוא משמעותי עבור הנתבע כפי שצוין מפיו.
74. לסיכום נושא הסעד הכספי, אני קובעת כי הנתבע יחוב כלפי התובעת בתשלום פיצוי סטטוטורי שאני מעמידה את שיעורו בנסיבות ענייננו על סכום של 50,000 ₪.
75. לא למותר לציין, כי בנוסף לפיצוי הכספי זכאית התובעת לסעד של צו מניעה קבוע וצו עשה כמבוקש על ידה בכתב התביעה. פסק דין חלקי בעניין זה ניתן עוד ביום 7.11.16 על ידי כב' השופט גדעון גינת. לפיכך, נושא זה הוסדר ואיני נדרשת לשוב לכך.