10. הנתבעת אף מסתמכת על ראיות שצירפה לכתב ההגנה ולתצהירו של מר גל פרויקט לפיהן במשך השנים שלחה לתובע תזכורות חוב וביצעה הליכי רישום מטלטלין. לפיכך התובע ידע על חובו והיה עליו להגיש השגה. בחלוף 15 שנה אינו יכול להעלות טענה שעניינה "איני מחזיק בנכס", בנושא זה הפנתה לבר"ם 7618/16 עיריית תל אביב-יפו נ' קניון רמת אביב בע"מ.
דיון והכרעה
11. עיקרן של התביעות נסובות סביב סעיף 7א(א) לחוק איסור לשון הרע אשר קובע כדלקמן:
7א. (א) הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק; חיוב בפיצוי לפי סעיף קטן זה, הוא כפסק דין של אותו בית משפט, שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו.
(ב) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק.
התובע הפנה לפסיקה שפורטה בכתבי הטענות מטעמו, בין היתר לת"א 22407/08 רונית הרפז נ' ביטוח לאומי שם נקבע כי משלוח צווי עיקול ביחס לאדם מסוים, המציגים אותו כמי שאינו משלם את חובותיו באופן שלא היה מנוס אלא להטיל עיקול על רכושו, מהווים פרסום לשון הרע נגדו משום שהם עלולים לפגוע בשמו הטוב, להשפילו ולעשותו מטרה לבוז או ללעג, וכן הפנה לפס"ד ת"א 25746/07 אחימן שמואל נ' המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (פורסם בנבו) שם נפסק כי הגנת תום הלב לא הייתה עומדת לנתבע באם פעל ביודעין ובכוונה תחילה בניגוד להוראות חוק החוזים תוך ניצול לרעה של כח השררה השמורות לו.
12. בהתאם לחוק ולפסיקה הרלוונטית עולה כי יש צורך להוכיח שהעיקולים נעשו שלא כדין, שלא בתום לב ובאופן כזה העיקול גרם לעוולה של איסור לשון הרע כהגדרתה בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע. בנוסף, יש לקחת בחשבון את אותן הגנות אשר קיימות לנתבע כמפורט בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע. יובהר כי, נטל הראיה לתחולתו של סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע הוא על התובע בעוד שנטל הראיה והשכנוע על קיומה של ההגנה, הקבועה בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, הוא על הנתבע.
13. בכל הנוגע לחוב ברחוב הקישון 67, מושא ההליך בתיק 35300-05-16, הומצאו מסמכים על ידי הנתבעת וכן העידו התובע ומנהל אגף לגביית ארנונה ומים בעיריית תל אביב. מהמסמכים והעדויות נראה כי מדובר על תשלומי ארנונה שלא שולמו מחודש אפריל 1999 ועד סוף שנת 1999. בעניין זה ראה: הודעתו של עו"ד אהרון ספיר, ב"כ הבעלים, מיום 3.7.1999 לפיה, התובע פינה את הדירה החל מיום 1.1.2000. מכאן, יש לבדוק מהם הליכי הגבייה ומתי הם ננקטו על ידי העירייה בגין אותו חוב. הודעה מיום 21.08.2002 נשלחה לכתובת ברחוב פלורנטין 35 (נספח "ב" לתצהיר), הודעה נוספת מיום 7.9.2004 נשלחה אף היא לפלורנטין 35 בתל אביב. אין אישור כי הודעות אלו נמסרו לתובע. משנת 2007 ואילך נשלחו ההודעות לכתובתו הרשומה של התובע במושב אליפלט ובהמשך בוצעו הליכי גבייה ועיקול כמפורט בתצהירו של מר גל פרויקט ובנספחים שצורפו.