--- סוף עמוד 106 ---
אם מחמת ידיעה פגומה במועד עריכת הצעת הביטוח ובין אם בשל שינוי שחל לאחר שנתן מענה לשאלה). מכאן, שאם במועד עריכת הצעת חוזה הביטוח נתן המבוטח תשובה שאינה נכונה על פי הידוע לו, כגון שלמרות שהתכוון כי הרכב ישמש נהג חדש, הצהיר כי בכוונת הרכב לשמש נהגים ותיקים בלבד, אזי אין תחולה להסדר החוק בעניין החמרה בסיכון, מהטעם שלא אירע כל "שינוי מהותי".
63. לכאורה, המדובר בהגבלה משמעותית על תחולת גישת הכיסוי החלקי, ואולם הלכה למעשה, אין זה כך. הטעם לדבר הוא שאם במועד עריכת חוזה הביטוח נתן המבוטח תשובה שגויה ביודעין, אזי חל ההסדר בעניין חובת גילוי, הקבוע בסעיפים 6–8 לחוק חוזה הביטוח. הסדר זה, כפי שכבר צוין בפסקה 10 לעיל, דומה מאד להסדר בעניין החמרת הסיכון החוזי, שכן גם הוא מגביל את התרופות הנתונות למבטח במקרה בו "ניתנה לשאלה בענין מהותי תשובה שלא היתה מלאה וכנה" לשני אלה: ביטול חוזה הביטוח בתוך 30 יום מהיום שנודע לו על אי הגילוי, ובלבד שהדבר נעשה כל עוד לא קרה מקרה הביטוח; ולחילופין, תשלום "תגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים כמקובל אצלו לפי המצב לאמיתו לבין דמי הביטוח המוסכמים". גם החריגים לכך, דהיינו המקרים בהם פטור המבטח כליל מאחריותו, דומים עד כדי זהות לקבוע בהסדר בעניין החמרת הסיכון, דהיינו "התשובה ניתנה בכוונת מרמה" ו-"מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה, אף בדמי ביטוח מרובים יותר, אילו ידע את המצב לאמיתו" (סעיף 7(ג) לחוק חוזה הביטוח).
64. העולה מהאמור הוא שלאור הדמיון בין הסדרי החוק לעניין הפרת חובת הגילוי (סעיפים 6–8 לחוק חוזה הביטוח) לבין הסדרי החוק בעניין החמרת הסיכון (סעיפים 17–19 לחוק) אין משמעות רבה לשאלה איזה הסדר חל, וממילא גישת הכיסוי החלקי תחול בין אם האפשרות שנהג שאינו עומד במגבלת הגיל או הוותק הייתה ידועה למבוטח לפני כריתת חוזה הביטוח ובין אם נוצרה לאחר מכן (בכפוף לסייג "כוונת המרמה" שידון להלן).
ב. סייג "כוונת המרמה"
65. סייג אחר לתחולת גישת הכיסוי החלקי, הקבוע כאמור הן בהסדר בעניין הפרת חובת גילוי (ראו סעיף 7(ג)(1) לחוק חוזה הביטוח) והן בהסדר בעניין החמרת הסיכון
--- סוף עמוד 107 ---
החוזי (סעיף 18(ג)(1) לחוק) עניינו מקרים בהם המבוטח נתן לשאלה מהותית תשובה שאינה "מלאה וכנה", או נמנע מלמסור ההודעה על החמרת הסיכון, והכל "בכוונת מרמה". הרחבת הלכת הכיסוי החלקי למצבים בהם עסקינן, נהיגת הרכב על ידי אדם שאינו עומד במגבלת הגיל או הוותק, מעוררת מאליה את השאלה מהי "כוונת מרמה" בהקשר זה.