פסקי דין

עמ (מרכז) 11503-05-16 נועם קופל ד פקיד שומה רחובות - חלק 6

19 מאי 2019
הדפסה

הביטקוין כנייר ערך או נכס

46. טענתו החילופית של המערער היא כי יש להשקיף על הביטקוין כ״נייר ערך״ ששערו צמוד לביטקוין ומכאן שעליית הערך שלו היא עליית ערך של שער חליפין הפטורה במס, ולחילופי חילופין, כי יש להשקיף על הביטקוין כ״נכס״ המוצמד לשער הביטקוין, ולפיכך לא נוצר במכירתו ריווח החייב במס.
47. בעניין זה ממשיך וטוען המערער כי הגדרת ״נייר ערך״ בפקודת מס הכנסה היא הגדרה רחבה המפנה להגדרת נייר ערך בחוק ניירות ערך, התשכ״ח-1968 (להלן: ״חוק ניירות ערך") ולרבות נייר ערך שהונפק מחוץ לישראל. יתר על כן, הגדרת נייר ערך בחוק ניירות ערך אף היא הגדרה רחבה, לאמור: "ניירות ערך" - תעודות המונפקות בסדרות על- ידי חברה, אגודה שיתופית או כל תאגיד אחר ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם, ותעודות המקנות זכות לרכוש ניירות ערך, והכל בין אם הן על שם ובין אם הן למוכ׳׳ז..." לגישתו, עולה מהגדרה זו כי ניתן להתייחס לביטקוין כ״סוג של נייר ערך למוכ"ז" שמונפק מחוץ לישראל, וכאשר ה"תאגיד" שבאמצעותו מונפק הביטקוין ונקבע שערו הוא "רשת שיתופית של מחשבים המחוברים לאינטרנט ומנפיקים אותו באופן שיתופי וגלוי". המערער מסתמך על דו׳׳ח האסדרה בו נאמר כי הואיל ואין מדובר בנכס פיננסי הרי ש׳׳מנהל תיקים אינו רשאי לנהל עבור לקוח "תיק מטבעות קריפטוגרפיים" (שאינם ניירות ערך נסחרים)". מכאן הוא מסיק כי לפי עמדת הוועדה קיימות אך ורק שתי חלופות לסיווג מטבעות דיגיטליים - מטבע או נייר ערך, כאשר ההתייחסות אל הביטקוין כאל "נכס" הינה רק בשולי הדברים "וככל הנראה על מנת לשמור על כבודה" של רשות המיסים, שמחזיקה בעמדה הסותרת את עמדת הוועדה.
48. אין בידי לקבל את טענת המערער. אכן, כאשר עניין לנו במיסוי ניירות ערך הנקובים במטבע חוץ או שערכם צמוד למטבע חוץ, סכום השינוי בשער החליפין הוא "סכום אינפלציוני" (הפטור ממס) כעולה מהגדרת המונח "מדד" בסעיף 88 לפקודה ("לעניין נייר ערך בידי יחיד, הנקוב במטבע חוץ או שערכו צמוד למטבע חוץ, יראו את שער המטבע כמדד"). דא עקא, שאם אמנם יש לראות בביטקוין כנייר ערך, הכיצד ניתן לראותו, בו בעת, גם כמטבע שאליו הוא צמוד? זאת ועוד, איני סבור כי ניתן לראות בביטקוין כנייר ערך לפי הגדרתו בחוק ניירות ערך, שכן ספק אם ניתן לראות ברשת שיתופית של מחשבים כ"תאגיד", ובכל מקרה ברור כי הביטקוין אינו מקנה זכות חברות או השתתפות באותו "תאגיד" או איזה זכות תביעה ממנו, מה גם שעל פני הדברים זכות שכזו מנוגדת בתכלית לתפיסה העומדת מאחורי הרעיון של מטבעות מבוזרים.
הביטקוין אינו מהווה נייר גם לפי עמדת הרשות לניירות ערך כפי שעולה מדו"ח האסדרה, שלא רק שאינו תומך בגישת המערער, אלא אף קובע באופן מפורש כי מדובר ב"נכס דיגיטלי" (עמ׳ 51, וה"ש 95) בדומה לזהב, וזאת לאור המגבלות הקיימות בשימוש בביטקוין כאמצעי תשלום יעיל ונוח.
49. לחילופי חילופין, טוען המערער כי גם אם צודק המשיב שהביטקוין הוא "נכס", הרי שיש לאפשר הצמדה של אותו "נכס" לשער המטבע שלו עצמו, כלומר להעריך אותו לצרכי מס לפי שער הביטקוין ולא לפי שער השקל, כך שבכל מקרה אין רווח בגין המימוש בשער הביטקוין או לחילופין שהפרשי ההצמדה בשקלים פטורים ממס. המערער מוסיף וטוען בעניין זה כי זה המבדיל בין ביטקוין לבין כל סחורה (ץ11^ט^^ט0) אחרת, כגון זהב, נחושת, נפט, אורז או קפה, שיש לה ערך אינהרנטי הנובע מהיכולת של המשתמש לעשות בה שימוש שאינו קשור לשער החליפין.
50. גם טענה זו, כדוגמת הטענה לפיה מדובר ב"נייר ערך" אין בידי לקבל, ומאותו טעם, שהרי אם הביטקוין הוא "נכס", הכיצד יש לומר, בו בעת, כי הוא גם מטבע שיש להצמיד את הנכס לשער שלו עצמו? אין זאת אלא שהמערער חוזר ומנסה גם במקרה זה להעלות נימוק שאינו אלא כניסיונו של הברון מינכהאוזן למשות עצמו מהביצה באמצעות שערותיו שלו עצמו.
תקינה חשבונאית
51. המערער ביקש לשכנעני כי כללי החשבונאות תומכים בהגדרת הביטקוין כמטבע ולא כנכס, תוך שהוא מפנה לדו״ח האסדרה (עמ׳ 187) המתייחס לביטקוין כ׳׳שווה מזומנים" והקובע כי ״יש לבחון את רמת התנודתיות בשווי ההחזקה במטבעות קריפטוגרפיים בראי יחידת המטבע בה נקובים הנכסים ולא ברמת מטבע ייחוס אחר (כלומר, אין תנודתיות במונחי המטבע הקריפטוגרפי עצמו ולכן לכאורה אין סיכון מהותי הנוגע לשווי(". מכאן הוא מסיק כי אין לייחס חשיבות לתנודתיות בערך הביטקוין ביחס למטבעות אחרים, אלא ביחס לכמות הביטקוין הנותרת קבועה.
52. גם אם אתעלם מכך כי מדובר בטענה שהיא עניין של מומחיות, והמערער לא הביא עד מומחה לעניין זה, לא מצאתי כי יש באמור בדו״ח האסדרה כדי לתמוך בעמדת המערער, ואף נראה לי כי המצוטט לעיל הוצא מהקשרו. עיון בדו״ח האסדרה (עמ׳ 185) מעלה כי לדעת הועדה קיימת אי בהירות באשר לאופן שבו ניתן להתייחס לביטקוין לצרכים חשבונאים וזאת בשל העדר תקינה, ואולם בד בבד ציינה הועדה כי מטבעות קריפטוגרפיים עונים על הגדרת "נכס" בהתאם ל"מסגרת המושגית לדיווח כספי"". כן הוסיפה הועדה כי השימוש במטבעות הקריפטוגרפיים כאמצעי חליפין ״אינו נפוץ בהשוואה למטבעות ׳סטנדרטיים׳ יותר, וחלק מן ההחזקה במטבעות קריפטוגרפיים נעשית דווקא כאמצעי השקעה ולא כאמצעי חליפין" (שם) ולפיכך כי קיים קושי לראות בביטקוין כ"מטבע" לצרכים חשבונאיים.
53. כאן המקום להעיר שמסקנתי היא כי לעת הזו, ובוודאי בשנות המס שבערעור, לאור המצב המשפטי ולאור כל העדויות והמסמכים שהוצגו בפניי, לא ניתן לומר כי הביטקוין מהווה "מטבע" לצרכים משפטיים או כלכלים, וביתר שאת לא ניתן לומר כי הוא מהווה "מטבע" לצרכי מס במובן זה שרווחי הביטקוין פטורים ממס כדין הפרשי הצמדה (הפרשי שער) על מטבע חוץ.
וכאמור בדו"ח הבנק האירופאי (עמ' 25):
"… Analysis from the economic and legal perspectives leads to the conclusion that virtual currencies should not be bundled into the generic words of money or currency, even though their technical appearance takes a form which has some similarities to scriptural money and/or electronic money."

עמוד הקודם1...56
78עמוד הבא