בראות עינינו, אין זה מתקבל על הדעת, שהתובע, המעיד על עצמו שהוא בעל ניסיון מקצועי עשיר והשכלה חשבונאית, לא הבין את מהות ההתקשרות עם הנתבעת ואת שאלת מעמדו המשפטי בחברה. התרשמנו שהאופן שבו התובע הציג את עצמו בתצהירו הינו מיתמם והדברים מתיישבים עם ההתרשמות מעדות התובע בבית הדין. כפי שצוין לעיל מספר פעמים, התובע היה אחד משלושה גורמים, שיחד עם עובדת בתחום האדמיניסטרציה, פעלו בחברה ומטעמה. התובע היה הגורם המקצועי בחברה בתחום הכספים. נתונים עובדתיים אלה מתיישבים יותר עם האופן שבו הנתבעים הציגו את הדברים, כיזמות עסקית שאם תשא פרי, תניב רווחים לכל המעורבים בה (לרבות התובע).
לאמור לעיל יש להוסיף כי גם על פי תמלולי השיחות שהוצגו עולה כי התובע הציג עצמו כשותף שווה להכהן ולבן פורת, הזכיר שגם הוא השקיע כספים בחברה ואף נקט במונחים של משיכת כספים מהחברה "על חשבון" משכורות. היינו נקט בביטויים שמעידים על מנהג בעלים מצד אחד, ומצד שני - מלמדים שהתובע לא ראה עצמו כ"עובד" של החברה (עמוד 4 שורה 16 – עמוד 15 שורה 5 בנספח יד' לתצהיר התובע).
זאת ועוד – דווקא העובדה שלתובע הונפקו תלושי שכר במשך חודשים ספורים, אך זאת רק מטעמים של מיסוי אופציות, כשיקול עסקי מושכל, מעידה על האופן שבו הצדדים, לרבות התובע, ראו את ההתקשרות ביניהם והיכן היה מרכז הכובד בהתקשרות של התובע עם החברה.
38. סוף דבר - התביעה כנגד הנתבעים מס' 2 ו – 4 נדחית.
בנסיבות העניין, התובע ישא בהוצאות כל אחד מהנתבעים מס' 2 ו – 4, בסך 8,500 ₪, שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.
ניתן היום, ט"ז אייר תשע"ט, (21 מאי 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
אורית הרצוג, נציגת ציבור (עובדים)
דגית ויסמן, שופטת
אבי ענתבי, נציג ציבור (מעסיקים)