77. הכרעותיו של בית המשפט המחוזי ביחס לעמידתם של חלקי ומכלולי מכונת ה-GS במבחני האמנותיות והמקוריות עוסקות בעניינים שבעובדה (ע"א 8393/96 מפעל הפיס נ' The Roy Export Establishment Company, פ"ד נד(1) 577 (2000)). כאמור, הלכה נושנה היא שאין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית. זאת, מפני שבידה של הערכאה הדיונית האפשרות להתרשם מהעדים ומחקירתם על דוכן העדים, ולבחון כל ראיה וחוות דעת לעומק. התערבות ערכאת הערעור תיעשה במקרים חריגים וקיצוניים בלבד, כגון מקרים בהם נפל פגם בהכרעתה של הערכאה הראשונה היורד לשורשו של עניין, או כשהדברים אינם מבוססים על פניהם (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1026 (מהדורה שתים עשרה, 2015); ע"א 4175/12 תעשית אבן וסיד בע"מ נ' גדיר [פורסם בנבו] (10.3.2014); ע"א 3894/03 דויטש נ' ישראפלאורס בע"מ [פורסם בנבו] (23.8.2012)).
78. המקרה דנן אינו נופל לגדר אחד החריגים המפורטים, מהטעמים שיפורטו להלן. ראשית, מרבית החלקים והמכלולים לגביהם נטענת ההפרה הם חלקים פנימיים שאינם גלויים לעין המתבונן. עובדה זו יש בה כדי לרמז על היעדר שקילת שיקולים אמנותיים בעת ייצור החלקים. אף על פי כן, בית המשפט המחוזי לא הסתפק בכך ובחן את דרישת האמנותיות ביחס לכל חלק ומכלול במכונת ה-GS. בכך צעד בית המשפט צעד משמעותי לקראת דיאליט, שלא היה בו הכרח בהיעדר אינדיקציות לשקילת שיקולים אמנותיים בפועל. שנית, בית המשפט דן בכל חלקי המכונה, ונתן הנמקות מפורטות באשר לעמידתם במבחנים הנדרשים. מצאתי כי הנמקותיו של בית המשפט מעוגנות היטב בממצאים העובדתיים ואין מקום להתערב בהן. לסיכום אפוא, יש לדחות את טענותיה של דיאליט ביחס להפרת זכויות היוצרים בחלקי מכונת ה-GS.
79. יוצא, אפוא, כי דינה של טענת דיאליט ביחס להגנת חוק זכות יוצרים 1911 על חלקי מכונת ה-GS להידחות. מכאן, ובהתאם להלכה לפיה לא תוענק הגנת זכות יוצרים לשרטוטים שהמוצר שבבסיסם אינו מוגן, אף הקביעה כי לדיאליט אין זכות יוצרים בשרטוטים ניתנה כדין. נוכח מסקנה זו, ממילא אין צורך להידרש לתחולתו של חוק זכות יוצרים 2007 על חלקי מכונת ה-GS ושרטוטיהם.
80. אם כן, דינן של טענות דיאליט ביחס להגנת זכות יוצרים בחלקי מכונת ה-GS ובשרטוטיהם להידחות. לאור קביעה זו, אין צורך להידרש לטענות הרר בדבר שיהוי והרחבת חזית אסורה שהוא ייחס לדיאליט.