13. בנדון דידן, הסכימו הצדדים במפורש, כי ביחס להפצת מכונות מסוימות בתחום היהלומים, שמורה לדיאליט בלעדיות (כאמור לעיל, לא הוכח על-ידי הרר כי תנייה זו פסולה), ולכל גורם אחר פרט לדיאליט אסור לסחור עם סהג'ננד בתחום זה. בלעדיות זו, הופכת למעשה כל מתחרה אחר, ל'שחקן' חיצוני, המבקש לירד לאומנותה של דיאליט. חדירה שכזו לתחום עיסוקה של דיאליט – אסורה לדעתי. האינטרס הכלכלי של הרר, כמו גם רצונו למכור את מרכולתו לסהג'ננד אינם יכולים לשמש צידוק לגרימת הפרת חוזה בנסיבות אלו.
14. יתרה מזאת, כעולה מתצהירו של צבי פורת בבית המשפט המחוזי, קשירת הקשרים העסקיים בין דיאליט לבין סהג'ננד, היתה כרוכה בהשקעה מרובה: "דיאליט השקיעה זמן רב ומשאבים ניכרים סביב הקמת נציגות בהודו, מאמצים שכללו: חתימת חוזים, הקמת הנציגות, הקמת מערכת תצוגה, הדרכת צוות הנציגות, ייזום ימי עיון, ביקורים אצל לקוחות וכיו"ב" (סעיף 17 לתצהיר העדות הראשית של צבי פורת). דומני, כי גם בשל האמור, מחמת השקעתה וטרחתה של דיאליט, לא נכון להצדיק את 'התערבותו' של הרר ביחסיהם של דיאליט וסהג'ננד, ואת ירידתו לאומנותה של דיאליט.
נמצא, כי כל חמשת היסודות הנדרשים לגיבושה של עוולת גרם הפרת חוזה שלא כדין, מתקיימים בענייננו. אשר על כן, אני מצטרף לעמדתו של חברי, המשנה לנשיאה, ח' מלצר, כי נכון יהיה להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שיערוך בירור משלים, ויבחן את סוגיית הפיצויים בקשר עם עוולה זו. אני מצטרף לעמדתו, גם באשר לביטול ההוצאות שדיאליט חוייבה בתשלומם.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ד' מינץ בכל הנוגע לדחיית התביעה השנייה (ת"א 2081-08-07) [פורסם בנבו] והשלישית (ת"א 32621-11-07) [פורסם בנבו] ובכל הנוגע לדחיית התביעה הראשונה (ת"א 4951-08-07) [פורסם בנבו] בעניין הסכם המכונות. כמו כן, הוחלט ברוב דעות של המשנה לנשיאה ח' מלצר ושל השופט נ' סולברג נגד דעתו החולקת של השופט ד' מינץ שהערעור בכל הנוגע לתביעה הראשונה בעניין הסכם ההפצה יתקבל, באופן שהדיון בה יוחזר לבית המשפט המחוזי כדי שיערוך בירור משלים ויבחן את סוגיית הפיצויים לגופה. בהתאם לכך, תבוטלנה ההוצאות שהושתו על דיאליט במסגרת תביעה זו בבית המשפט המחוזי.
בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו בערכאה זו.
ניתן היום, י"ד בסיון התשע"ט (17.6.2019).
המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט