פסק-דין
השופט ד' מינץ:
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ב' ארנון) מיום 31.7.2016 בת"א 4951-08-07, ת"א 2081-08-07 ות"א 32621-11-11, [פורסם בנבו] במסגרתו נדחו שלוש תביעות המערערת נגד המשיבים.
1. רקע עובדתי
1. המערערת היא חברה העוסקת בייצור מכונות לליטוש יהלומים, המנוהלת על ידי מר צבי פורת (להלן ובהתאמה: דיאליט ו-פורת). משיב 1, מר אברהם הרר (להלן: הרר) עוסק גם הוא בפיתוח, ייצור והפצה של מכונות לעיבוד ולליטוש יהלומים, ובבעלותו חברה בשם "היהלום", המייצרת, המשווקת והמוכרת מכונות ייצור לענף היהלומים המלוטשים (להלן: חברת היהלום). משיבה 2 היא רעייתו של הרר, המשמשת כמנהלת השיווק והמכירות של חברת היהלום. באמצע שנת 1998 החלו מגעים בין דיאליט להרר שנסתיימו בהסכם שיתוף פעולה ביניהם.
2. בשנת 2007 דיאליט הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שתי תביעות נגד הרר, אחת מהן גם נגד אשתו, ובשנת 2011 הגישה תביעה נוספת נגד השניים. בגדרן של שלוש התביעות טענה דיאליט כי הרר העתיק וחיקה את מכונות ליטוש היהלומים שייצרה, וכן גרם לאחד ממפיציה להפר עמה הסכמים. דיאליט טענה לקיומה של עוולת גרם הפרת חוזה; להפרת זכויות יוצרים, פטנט ומדגם; לעוולת גניבת עין; לעשיית עושר ולא במשפט; ולהטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. בתגובה, הגיש הרר שלוש תביעות שכנגד בגדרן טען מיני טענות כלפי דיאליט. שלוש התביעות ושלוש התביעות שכנגד אוחדו והועברו לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד עם הקמתו, והוכרעו בפסק הדין מיום 31.7.2016. במסגרת התביעות האמורות הועלו טענות למכביר, אך מפני שהערעור נסוב רק על חלק מפסק הדין המנומק והמפורט ביותר (המחזיק למעלה מ-200 עמודים), ונטען בו רק לגבי חלק מהעילות האמורות, תפורט להלן השתלשלות ההליך לפני בית המשפט המחוזי בחלקים הנוגעים לערעור בלבד.
3. 1.1. ת"א 4951-08-07 בתביעה הראשונה נטען שהרר גרם להפרת שני הסכמים שנחתמו בין דיאליט לבין חברה הודית בשם Sahajanand Laser Technology (להלן: סהג'ננד), ששימשה כמפיצה הבלעדית של דיאליט בהודו. ההסכם הראשון, הסכם הפצה שנחתם ביום 15.10.1997 (להלן: הסכם ההפצה). במסגרת הסכם זה נכללו, בין היתר, שלושת הסעיפים שלהלן: סעיף 5 – במסגרתו התחייבה סהג'ננד לרכוש מדיאליט בשנה הראשונה לתקופת ההסכם מכונות ליטוש יהלומים בסכום מינימלי של מיליון דולר ארה"ב, וכן להגדיל את היקף הרכישה ב-50% לפחות בכל שנה עוקבת (להלן: סעיף הרכישה); סעיף 23 – במסגרתו התחייבה סהג'ננד להימנע מעיסוק או מעורבות, במישרין או בעקיפין, בהודו או מחוצה לה, במכירה, שיווק או פעילות שיש בה משום תחרות עם מוצריה של דיאליט או בדיאליט עצמה, למשך תקופת החוזה ולמשך שלוש השנים שלאחריה (להלן: תניית איסור התחרות); סעיף 32 – במסגרתו הסכימו השתיים על תניית שיפוט הקובעת סמכות שיפוט בלעדית בישראל (להלן: תניית השיפוט). ההסכם השני הוא הסכם למכירת 200 מכונות GS-7000 מתוצרתה של דיאליט לסהג'ננד (להלן ובהתאמה: הסכם המכונות, ו-מכונות ה-GS). מכונות ה-GS הן מכונות אוטומטיות לליטוש סופי של היהלומים, המשמשות בעיקר לליטוש אבנים עגולות. לדידה של דיאליט, במהלך חודש יוני 1999 נוהל בין השתיים משא ומתן בעניין מכירת 200 מכונות GS, אשר הבשיל לבסוף לכדי חוזה מחייב.