בנסיבות אלו ולאור האמור, הנני מוצאת לקבוע כי בין הצדדים שררו יחסי אמון מיוחדים, המבוססים על היכרות מוקדמת שלהם וחברים משותפים.
ההתקשרות בין הצדדים- עסקת הלוואה או עסקת השקעה?
44. לית מאן דפליג, שכוונת הצדדים הייתה להתקשר, בסופו של יום, בעסקת השקעה. עוד אין חולק כי – בהתאם למפורט בסעיף 4 לעיל - בפועל נחתמו בין הצדדים ביום 22.5.13 שני מסמכים- האחד הסכם ההלוואה והשני, מכתב הכוונות. יתרה מכך, גם הנתבעים מסכימים שהמסמכים כלשונם אינם תומכים בטענתם ולפיה מדובר בהשקעה אשר הושלמה. בהקשר זה, הרי שגם הנתבעים מודים שככל שבוחנים את המסמכים, במנותק ומבלי להידרש לכוונות הצדדים אשר עמדו בבסיסם, לפנינו- הסכם הלוואה – המגבש תנאים של הלוואה אשר להשבתה זכאיות התובעות ואשר יש לו לכאורה תוקף מחייב ומכתב כוונות – המגבש תנאים של השקעה ואולם, במסגרתו נקבע מפורשות כי הוא לא מחייב וכי בין הצדדים עתיד להיחתם הסכם מפורט.
על מנת להתגבר על הקושי הנובע מלשונם המפורשת של המסמכים ועל מנת להידרש לנתונים חיצוניים להסכמים אלו ובכלל זה לראיות בדבר כוונת הצדדים להסכמים, טוענים הנתבעים כי הסכם ההלוואה אינו אלא הסכם למראית עין וזאת, הואיל וכוונתם האמיתית של הצדדים הייתה להתקשר בהסכם השקעה וזאת, בהתאם לתנאים המפורטים במכתב הכוונות. באשר לטענתם זו של הנתבעים, אקדים ואציין כי התובעות טוענות - בצדק- שהואיל וגם במסגרת מסמך הכוונות נקבע כי הוא לא מחייב, הרי שלכאורה לא די בקביעה ולפיה הסכם ההלוואה הוא הסכם למראית עין, אלא שיש גם מקום לקבוע שהקביעה המפורשת כאמור במסגרת מכתב ההבנות אף היא "למראית עין". כך או כך, יש לבחון טענות הצדדים והראיות אשר הובאו על ידם בראי הדין הנוגע להסכמים למראית עין.
45. הסכם למראית עין – מבחינה נורמטיבית;
סעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") הדן בחוזה למראית עין קובע כך:
"חוזה שנכרת למראית עין בלבד – בטל; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכו בתום לב על קיום החוזה."
בע"א 3642/11 הדר כהן נ' סמיר גטאס (3/3/14) (להלן: "עניין כהן") (בעמודים 6-7 לפסק הדין), ריכז בית המשפט העליון (מפי כבוד השופטת חיות כתוארה אז) את ההלכות באשר לחוזה למראית עין וקבע כי חוזה למראית עין הוא חוזה בו מסכימים ביניהם הצדדים, כלפי חוץ, על הסדר משפטי מסוים, בעוד שכוונתם האמיתית שונה. בחוזה כזה מתקיים חוסר התאמה מכוון בין הצהרת רצון הצדדים המשתקפת כלפי חוץ בחוזה שכרתו, ובין רצונם האמיתי והסמוי שלא לתת לאותו חוזה תוקף מחייב. עוד נקבע באותו העניין, כי בטלות חוזה למראית-עין, מתוקף סעיף 13 לחוק החוזים, מבטאת את העיקרון לפיו אין לתת תוקף מחייב לחוזה פיקטיבי וזאת, משעה שמלכתחילה לא היה לו כל תוקף ביחסים בין הצדדים שהתקשרו בו. פער זה בין רצונם האמיתי של הצדדים לבין המצג הנשקף מהחוזה, תהא אשר תהא המטרה שניסו הצדדים לחוזה כזה להשיג אשר תהא – תוצאתו בטלות.