ת. אל תתפוס אותי במונחים, אני לא יודעת מתי המניות הועברו או תהליכים בירוקרטיים שהיו, הכוונה שלי הייתה להעביר לאמא שלי את כל הרווחים שיש בחברה כשאני נסעתי לחו"ל ובעצם ראיתי שיש פוטנציאל שאני הולכת להרוויח שם הרבה כסף, שאני מקבלת הרבה עבודות. החברה הזו את הרווחים שבה רציתי שהם יהיו למטרת הבית, רווחת הכלכלה. היא ניהלה אותי והיא ממשיכה וגם אבא, כל המשפחה פועלת סביב העסק הזה שנקרא בר רפאלי, ורציתי שיהיה לרווחה הכלכלית של הבית".
כשנשאלה ציפי רפאלי אודות המניע להעברת המניות אליה כך השיבה (ע' 139 ש' 8-11):
"...ברגע שבר עזבה לגמרי, לצמיתות ועברה לארה"ב, החליטה שמה שהרוויחה בארץ היא משאירה ורוצה לתת לרווחת המשפחה, שבאופן יחסי לסכומים שמרוויחה שם זה לא הרבה. ואני חשבתי שזה יפה מאוד מצידה, מחווה יפה וצודקת. היא לא חשבה שתחזור יותר לארץ וזה היה רצונה- לדאוג למשפחתה".
העדה נשאלה האם ההעברה של המניות קשורה לשיקולי מיסויי והשיבה בשלילה. עם זאת, התקשתה להסביר על שום מה התייעצה בעניין זה דווקא עם רו"ח עצמון (ראו ע' 139 ש' 12 – ע' 140 ש' 2).
מרבית הכנסותיה של המערערת מעבודות הדוגמנות בחוץ לארץ דווחו בחברת אווקיו (פסקה 30 לתצהיר המערערת), חברה קפריסאית שהוקמה בשנת 2008 והוחזקה על ידי המערערת בשיעור של 100%. המשיב הדגיש כי על אותן הכנסות משכר עבודה ודיבידנד אשר מקורן בחברת אווקיו, לא שילמה המערערת מיסים בישראל, בקפריסין או בכל מקום אחר בעולם, וכי בפועל לא היה קיים חיץ בין פעילותה בישראל באמצעות ליב-און, המנוהלת על ידה אמה, לבין פעילותה של המערערת בחו"ל בסיוע סוכנות דוגמנות זרות, וכי בפועל האם, ציפי רפאלי, חלשה במידה רבה באמצעות ליב-און, גם על פעילותה הבינלאומית של המערערת (ראו דברי המערערת בחקירתה מיום 28.1.2016, שצורפה כנספח לתצהירה, ש' 245-246; עדות המערערת ע' 442 ש' 12-17; ע' 486 ש' 31 – ע' 487 ש' 34).
99. עוד ציין המשיב כי אווקיו הגישה דוחות לשנים 2013-2014 בלבד, וכי חרף דרישתו שהחברה תגיש דוחות החל בשנת המס 2009, לא עשתה כן ולפיכך הוציא לה שומות לשנות המס 2009-2012, כאשר לגישתו אווקיו היא חברת תושבת ישראל (ראו דרישה להגשת דוחות של המשיב מחברת אווקיו בנספח 2 לקלסר 1 לתצהיר המשיב. כן ראו שומות שהוצאו לחברת אווקיו לשנים 2009-2010 בנספח 3 לקלסר 1 לתצהיר המשיב). המערערת טענה בהקשר זה כי אפילו אם החברה תסווג כתושבת ישראל,