המסקנה האמורה מקבלת חיזוק מדבריה של בר, שנשאלה לגבי הדברים שנמסרו לה על ידי אמה, והאם נאמר לה במפורש שמדיית הקולנוע אינה נכללת במסגרת המדיות. לדבריה:
--- סוף עמוד 12 ---
"לא, זה פשוט לא נכלל כמו שבדרך כלל בקמפיינים זה לא נכלל, כי זה בדרך כלל סעיף אחר שמוסיף כסף, זה לא מדיה שבדרך כלל משתמשים בה, ואם כן אז נהוג להדגיש את זה, ולא דיברנו על קולנוע (עמ' 190 לפרוטוקול).
16. אני קובע אפוא, כי מדיית הקולנוע לא "עלתה על השולחן" ולא נכללה במפורש בהסכמות שגובשו במשא ומתן; היא גם לא נכללה בנוסח המודפס של ההסכם, שנחתם בידי ציפי והועבר לזיתן; זיתן סבר, בתום לב, כי מדובר בהשמטה מקרית, הוסיף בכתב ידו את המילה "וקולנוע" ויידע את קפלן; הנוסח המתוקן, שעליו הוסיפה סאני את חתימתה, הועבר לציפי; מכאן ברור שלא הייתה כל כוונת מרמה או הסתרה; אלא שציפי לא שמה לב לתוספת.
ראוי היה לדעתי להפנות את תשומת ליבה באופן מפורש, בטלפון או במכתב נלווה, לתוספת הזו, גם אם בעיניי המתקן הדבר רק ביטא הסכמה קיימת.
אכן, מדובר באי-הבנה מצד סאני בדבר אומד דעתה של ציפי, אך אין בה כדי לשלול את הקביעה, שהפרסום בקולנוע לא הוסכם במפורש על ידי ציפי, לא נכלל בנוסח המודפס של ההסכם וממילא, בראייתה של ציפי, לא תומחר במסגרת התמורה החוזית.
פיצוי כספי בגין הפרסום בקולנוע
17. בפועל, אין מחלוקת, כי סרטון הפרסומת הוקרן גם על גבי מסכי הקולנוע.
לאור מה שקבעתי לעיל, זכאית בר לתשלום סכום כסף, נוסף על התמורה החוזית, בגין השימוש במדיה הקולנועית. שאלה נפרדת היא, כיצד ניתן לקבוע או להעריך סכום נוסף זה.
בהקשר זה, הוגשה מטעמה של בר חוות דעתו של מר איציק כץ.
כץ קבע בחוות דעתו, כי מדיית הקולנוע היא בעלת ערכיות גבוהה מאד מבחינת החשיפה והזכירה של הצופים, בין היתר, מאחר שבקולנוע מוצג סרט הפרסומת על גבי מסך גדול, בממדים גדולים ובאיכות קולית גבוהה מזו המופקת בטלוויזיה ביתית. בנוסף, צופי הקולנוע הם בגדר "קהל שבוי", ולכן קיימת וודאות גבוהה שיצפו בפרסומת, בניגוד לצופי טלוויזיה שעשויים להסיר את תשומת הלב והקשב מהפרסומת.
--- סוף עמוד 13 ---
לדעת מר כץ, בקביעת סכום התמורה הנוסף לו זכאית בר בעקבות הקרנת הפרסומת בקולנוע, יש לשקול את אלמנט "חשיפת היתר" שלה, בעקבות הקרנת הפרסומת בקולנוע, דבר העלול לפגוע בה מבחינה תדמיתית (ובייחוד על רקע שידור ה"שידור החי" באינטרנט, שיצר גם הוא "חשיפת יתר"). לפיכך, קובע כץ, כי התמורה הכספית לה זכאית בר אמורה להיות גבוהה מהרגיל.