78. זכותה של התובעת לתשלום בגין התייקרויות כמו גם הסכום שתבעה ברכיב זה הוכחשו ע"י הרשות לפיתוח ברורות ובאורח חזיתי בכתב ההגנה (ר' למשל סעיפים 4 ; 7 – בו נטען כי בהתאם לסעיפים 37 ו- 41 לחוזה (המפנה לסעיף 62(1) לחוזה המדף), לא מגיע לתובעת תשלום התייקרויות ;וגם סעיפים 8 ו-12).
79. "נימוק תביעה" צריך להיות מפורש וברור". מקום בו התובעת לא פירטה טענתה בקשר למדד החל לשיטתה כדבעי ונוצר " ערפל ביחס לעובדות העיקריות והמהותיות המהוות את עילת התובענה" (ר' רע"א 2232/14 פלוני נ' בזק (פורסם בנבו, 10.8.14 )) ובהינתן ההלכה בהתאם לה "...ככלל, כתבי טענות אינם כתב סתרים בבחינת 'צפנת פענח'.." (ר' ע"א 2161/11 דרור נ' פרץ (פורסם בנבו, 5.2.2013)), הרי שלא מצאתי כי נפל פגם מהותי (או בכלל) בכתב ההגנה שהוגש ע"י הרשות לפיתוח באופן שלא ינתן לה להתגונן בטענה כי מדד החוזה הינו מדד הבנייה , וכך גם כי הכחשתה את תחשיב ההתייקרויות באופן שנעשתה בנסיבות העניין והעלאת המחלוקת בעניין המדד בפירוט בתצהיר מטעמה, מהווים שינוי חזית אסור.
80. כידוע על התובעת מוטל "'נטל השכנוע' ...והוא החובה המוטלת על בעל דין להוכיח את טענותיו במידת ההוכחה הנדרשת במשפט. במשפט האזרחי, כידוע, החובה המוטלת על בעל הדין היא להוכיח את טענותיו במאזן הסתברויות ...נטל השכנוע נקבע על פי הדין המהותי...ואי עמידה בנטל פירושה דחיית טענותיו של מי שהנטל מוטל עליו ...יודגש, כי נטל השכנוע איננו אחד במשפט. אמנם, נהוג לומר כי נטל השכנוע במשפט האזרחי מוטל על התובע, שכן 'המוציא מחברו עליו הראיה' (ר' רע"א 1530/13 גדלוב נ' הארגז מפעל תחבורה בע"מ (פורסם בנבו,05.05.13)). לא מצאתי בנסיבות העניין לפטור עצמי מהכרעה לעיצומה של המחלוקת האמיתית באשר לסוג המדד החל הקובע . אף לא התרשמתי בהינתן כל האמור כי ההכרעה לגופה של מחלוקת תגרום עיוות דין או עוול לתובעת.
81. בהקשר זה ולגופה של פלוגתה, טענה המצהירה מטעם הרשות לפיתוח, טטיאנה רזניקוב, בתצהירה, בין היתר כי אף אם ייקבע שמגיעה לתובעת תוספת התייקרויות, הרי שחישוביה לרכיב ההתייקרויות התבססו בטעות על מדד הסלילה ולא על מדד הבנייה, כמתחייב מסעיף 62(1) לחוזה המדף, בו נקבע בין היתר כי "בחוזה זה – "מדד" – מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים כפי שמתפרסם בכל חודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה..."חודש בסיסי"..."תנודות במדד" – ההפרש שבין המדד בחודש הבסיסי לבין המדד בחודש בו בוצעה העבודה, או המדדים בהם בוצעה העבודה, עבורה זכאי הקבלן לתשלום ביניים לפי סעיף 59 בתנאי החוזה".
רזניקוב אף ציינה כי מאחר שבחוזה של התובעת עם CPM לא הוגדר המדד, הרי שיש לבצע את התחשיב על פי מדד תשומות הבנייה, ומאחר ומדד זה היה שלילי לאורך כל החודשים, התובעת אינה זכאית כלל לתשלום התייקרויות (ר' בהרחבה סעיפים 7–8 בתצהירה ונספח 2 שלו).