74. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין טענתה המקדמית של התובעת להידחות.
75. אכן, "הכלל של שינוי חזית מופנה בעיקר כלפי טענות עובדתיות, אך גם כלפי טענות משפטיות שיש בהן שינוי מהותי של חזית הטיעון" (ר' ע"א 9803/01 תחנת שירות ר"ג בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ, פ"ד נח(3) 105, 117). על פי ההלכה "האיסור להרחבת חזית עיקרו בכך שבעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת, כפי שהוצגה בכתבי הטענות אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך הסכמתו במפורש או מכללא" (ר' רע"א 4793/06 גלמן נ' דגן (פורסם בנבו, 15.11.06)).
עם זאת "כאשר מדובר בטענה משפטית הנמצאת בגידרה של מסגרת עילת התביעה והנובעת מהנתונים העובדתיים והמשפטיים הפרוסים בפני בית המשפט והצד שכנגד, אין לנעול את הדלת בפניו" (ר' ע"א 271/71 שושן נ' שושן פ"ד ל (1) 473-476; ע"א 776/86 עודה נ' מנהל מע"מ פ"ד מ"ד (4) 652-658). הדברים כוחם יפה אף ביחס לעילת הגנה.
76. ברע"א 2874/08 עירית הרצליה נ' יצחק (פורסם בנבו, 15.5.08) נפסק בין היתר כי:
...וכבר ציין השופט (כתארו אז) ש' לוין ברע"א 2904/95 מדינת ישראל נ' אל הוזייל, פ"ד מט(2) 40, 42 כי, "השאלה מה היא 'עובדה מהותית', מה היא 'ראיה' ומהי 'שאלה שבדין', עשויה להשתנות ממקרה למקרה, וההבחנה בין שלושה מושגים אלה איננה אלא ענין שבדרגה". על התביעות להתברר, על ההליך לזרום, ועל השכל הישר של בית המשפט להנחותו; גם "תוך כדי תנועה" ניתן לתקן רבות, אם בתיקון כתב תביעה, ואם בתצהירי ההגנה, לפי המקרה; אך על בית המשפט כמובן לעמוד על המשמר, שצד מן הצדדים לא יעשה שבת לעצמו וישיג יתרונות בתרגילים פרוצדורליים.
כן נפסק בע"א 311/83 פינקלשטיין נ' פלבסקי, פ"ד לט(1) 496, בין היתר כי:
...בית המשפט צריך להכריע בשאלה שהיא באמת במחלוקת בין בעלי הדין, אך לפעמים הוא מנוע מעשות כן, מאחר שהנושא האמור אינו מוצג לפניו בכתבי הטענות ואינו מועלה גם תוך כדי הדיון, אולם אם בעלי הדין פורשים לפני בית המשפט, למעשה, את המחלוקת האמיתית שהתעוררה לפניהם, כפי שאכן אירע כאן, אין לראות את כתבי הטענות המקוריים כמעין סד, הכובל את בית המשפט והמונע פנייתו של בית המשפט אל החומר והטיעונים, אשר הובאו בפניו במסגרת ההליכים (שם בעמוד 503).
77. עיון בכתב התביעה גופו מלמד כי לא נטען בו כלל עת הוצג תחשיב-סכום ההתייקרויות אשר נתבע ע"י התובעת, כי זה נעשה בהתאם למדד הסלילה. המדובר בטענה מהותית שראוי היה לציינה מפורשות בכתב התביעה (ר' תקנה 71 לתקסד"א) ולא להסתפק בכך שיש איזכור למדד זה בנספח כזה או אחר. סבורני כי נכון היה שטענת החישוב עפ"י מדד זה היתה נטענת מפורשות בכתב התביעה, תוך ביסוסה מבחינה משפטית וחשבונאית, בהינתן קיומו של סעיף 62(1) לחוזה המדף.