17. יסודות גמירות הדעת והמסוימות אמנם נפרדים ומצטברים, אך יש יחסי גומלין מסוימים ביניהם. בע"א 158/77 רבינאי נ' חברת מן שקד בע"מ, פד"י ל"ג (2) 281 ניתח השופט ברק (כתוארו אז) את החשיבות הגדולה ביסוד גמירות הדעת (להלן: "פס"ד רבינאי"): "גמירת דעת להתקשר בחוזה אין פירושה ספקות לפני ההתקשרות וחרטה לאחריה. פירושה הנכון הוא גילוי כוונה רצינית להתקשר בחוזה והבנת התוצאות המשפטיות הנובעות מכך. אני בדעה כי בעת חתימתה על זכרון הדברים התכוונה הנתבעת להתקשר בחוזה והבינה לאשורן את התוצאות המשפטיות הנובעות מכך. לעובדה שהיססה לפני כן, התחרטה לאחר מכן - אין שום השפעה על התחייבותה".
18. הדרישה אם כן היא ראשית, גילוי כוונה רצינית להתקשר בחוזה וגילוי כוונה ספציפית להתקשר בחוזה מסוים עם צד מסוים, ושנית הבנת התוצאות המשפטיות המשתמעות מכך. ראו והשוו הדברים שנקבעו בע"א 1049/94 דור אנרגיה (1988) בע"מ נ' חאג' אחמד סמיר מוחמד חמדן נ (5) 820 (להלן: "פס"ד דור אנרגיה"): "הדרישה לגמירת-דעת היא הדרישה להשתקפות חיצונית של כוונת הצדדים ליצור קשר חוזי מחייב (ש' רנר, "דיני-חוזים – מגמות והערכה" משפטים כא (תשנ"א-נ"ב) 33, 44; ג' שלו, דיני חוזים (דין, מהדורה 2, תשנ"ה) 86; ד' פרידמן ו-נ' כהן, חוזים (אבירם, כרך א, תשנ"א) 156). את גמירת הדעת יש לבחון דרך עיניו של מתקשר סביר במעמדם של המתקשרים (פרידמן וכהן, בספרם הנ"ל, בעמ' 156)".
19. נפסק ונקבע כי הדרישה בקיומו של יסוד גמירות הדעת היא אמת מידה אובייקטיבית ראו את הדברים בע"א 692/86 יעקב בוטקובסקי ושות' - חברה לייבוא ושיווק בע"מ נ' אליהו גת , מד (1) 057: "קיומה של גמירת דעת נבחן על-פי אמת-מידה אובייקטיווית (ראה: ע"א 440/75 [14], בעמ' 267-268). את כוונתו של צד לחוזה להתקשר התקשרות חוזית מחייבת עם זולתו אין בוחנים על-פי הלוך-נפשו הסמוי, אטעל-פי ביטוייו החיצוניים הגלויים. ברי, שתהליך התגבשותה של גמירת דעת הינו, ביסודו, תהליך פנימי-סובייקטיווי. ומאידך ברור, שלהחלטה להתקשר בחוזה, אשר נותרה ספונה במוחו של המחליט (יהא זה המציע או הניצע), אין כל משמעות משפטית. כוונה שנתגבשה עשויה להקים חבות משפטית רק מעת שהובעה. קיומה ומהותה נמדדים, באבן הבוחן של האדם הסביר, על רקע הדברים שנאמרו או נכתבו והנסיבות שבגדרן הוצגה העמדה. מקום שהביטויים החיצוניים מעידים על קיומה של גמירת-דעת, בעוד שבלב הצד שאת גמירת-דעתו בוחנים לא נתגבשה החלטה להתקשר התקשרות מחייבת, גוברים הביטויים החיצוניים על התהליך הסמוי".