ואמנם, עמדה זו תואמת את הוראתו המפורשת של סעיף 2 לחוק מסים עקיפים, המסמיך את הנתבעת להוציא הודעת גירעון על סמך ראיות שנתגלו לאחר שחרור הרכב מפיקוחה, וזאת בתוך פרק זמן של חמש שנים מיום שבו נתהווה החסר. בהתאם לכך, ציין כב' השופט ד"ר בורנשטין בעניין הרשקוביץ כי אינו סבור "כי יש בעובדה שהמחיר המוצהר נבחן ונמצא סביר כדי למנוע מהנתבעת לחייב את התובעים בסכום הגירעון בהתאם למחיר ששולם בפועל" (פסקה 43 לפסק הדין). עוד פסק הוא כי "אף העובדה כי חלק מכלי הרכב נבדקו באופן פיזי על ידי רשויות המכס בטרם שחרורם, אינה נותנת בידי התובעים חסינות מפני עריכת שומה המתבססת על המחיר ששולם בפועל. בהקשר זה אין כל הבדל בין אם הצהרת היבואן מתקבלת כסבירה על סמך בדיקת המסמכים בלבד ובין אם גם על סמך בדיקת כלי הרכב" (פסקה 46 לפסק הדין); וראו גם את ת"א (שלום ת"א) 27045-11-15 נדלר נ' מדינת ישראל (16.1.2018).
יוסף כי במקרה דנן, פנתה הנתבעת לרשות המכס הגרמנית ארבעה חודשים לאחר שחרור הרכב. הודעת הגירעון הוצאה בחלוף כשנה וארבעה חודשים מיום שחרור הרכב. בנסיבות אלה, נראה כי הנתבעת פעלה בתוך זמן סביר מיום שהגיעו לידיה הראיות המנהליות ואין לקבל טענה לשיהוי.
משהוסרו הטענות המקדמיות, אמשיך ואבחן את טענות הצדדים לגופן.
גרסת התובע
16. התובע תיאר כי רכש את הרכב מ"דילר" בשם מייקי, שפגש בבר בפרנפקפורט. להוכחת טענתו בדבר המחיר ששילם תמורת הרכב, צירף התובע לתצהירו את חשבונית אוטוטרנדס על סך 29,500 אירו מיום 21.4.2014. בנוסף, צירף התובע אישור על העברה בנקאית שביצע ביום 22.4.2014 על סך 29,500 אירו.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים על רקע התשתית הראייתית שהונחה בפני, הגעתי למסקנה כי אין בידי לקבל את גרסת התובע וכי לא עלה בידיו להוכיח, כמצוות סעיף 239א לפקודת המכס, כי "שילם את המכס המגיע או שהגיש הצהרה כדין" בגין הרכב. להלן אפרט את טעמי.
מסמכי העסקה
17. חשבונית אוטוטרנדס מעוררת קושי על פניה. קיים חוסר התאמה בין שם החברה המתנוסס בראש החשבונית – Aototrends, לבין שם החברה המופיע בחותמת החברה שבתחתית החשבונית – Autotrends. בכך יש כדי ליצור חשש שמדובר בחשבונית מזויפת. הנתבעת הוסיפה וציינה כי בתחתית החשבונית מופיע חיוב במע"מ (Mehrwertsteuer) בסך של 600 אירו והפנתה לתרגום מונח זה באמצעות אפליקציית התרגום Google Translate (הוצג בדיון; נספח 2 לסיכומי הנתבעת). נטען כי הסכום של 600 אירו אינו תואם 19% מסכום העסקה וכי עסקת יצוא אינה אמורה לכלול מע"מ כלל. התובע טוען כי לא ניתן לסמוך על תרגום הנתבעת לגרמנית. דומה שאין לקבל טענה זו מפי התובע, שכן הוא עצמו הגיש ללא תרגום את חשבונית אוטוטרנדס, המהווה נדבך מרכזי בטענותיו (נספח א'1 לתצהירו). כמי שביקש להיבנות מחשבונית זו וסמך עליה טענותיו, שומה היה על התובע לצרף תרגום מגרמנית לבית המשפט. יתרה מזאת, בשים לב לכך שמדובר בתרגום של מלה אחת (להבדיל מטקסט שלם), איני סבורה כי יש פסוּל בשימוש בתוכנת תרגום מוכרת על מנת לבאר מונח כזה או אחר לבית המשפט. התובע לא הצביע על פגם שנפל בתרגום המוצע או על אפשרות אחרת לתרגם את המונח. מכל מקום, די בהעדר ההתאמה בין שמות החברה השונים על גבי המסמך כדי להצביע על הקושי הנטען, בפרט כשנתון זה מתווסף ליתר התהיות שיפורטו.