84. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שנשמעו בפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי לתובע אין עילת תביעה כנגד הנתבעת בעניין טיוטת הסכם הייעוץ ו/או בכל הקשור אליו. נבאר את טעמינו לכך.
85. ראשית, התרשמנו, כי השיקול של מועד מימוש המניות בשלהי יוני 2013 לא עמד לנגד עיניה של הנתבעת במסגרת ההחלטה, האם לפטר את התובע, אם לאו, ברי, לא כשיקול העומד בבדידותו. ואכן, עניין האופציות לא צריך להוות שיקול, לטוב או לרע, בהחלטה על פיטורי עובד. כשם שאין מקום שהחברה תביא בחשבון את עניין זכאותו של העובד לאופציות בהחלטה על עצם הפיטורים או על עיתוי הפיטורים של עובד, ועליה להחליט על המשך העסקתו או סיום העסקתו מטעמים ענייניים בלבד, כן אין לדרוש מהחברה להימנע מלפטר עובד אם מתקיימים הטעמים המצדיקים זאת, רק בשל העובדה שתיפגע זכותו למימוש האופציות. ראה: עב 8351/01 (ת"א) נדב שולמן – צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ (מיום 27.8.2007).
86. עם זאת, הנתבעת ביקשה לבוא לקראת התובע, על מנת שלא יפגע כתוצאה מפיטוריו טרם הגיע מועד המימוש. במענה לשאלת ב"כ התובע, מדוע ניתן לתובע הסכם ייעוץ חלף סיום יחסי עבודה ביום 30.6.2016, השיבה גב' זהבי כי "זה תהליך שכלל פיטורים רוחביים של עשרות עובדים ובתוך המהלך הזה חשבנו שזה נכון במסגרת התהליך הרחב לתת את ההסכם יעוץ מתוך הבנה שההסכם היעוץ מאפשר לו להנות מאותם מניות שאנחנו יודעים כמה הם חשובות" (ע' 39 ש' 1-13). יוער, כי מר כהן חתם על הסכם ייעוץ עם סיום עבודתו בחברה, וכן הסכים לתנאי העבודה המשופרים (ע' 24 ש' 11-14).
87. שנית, מדובר בהסכם ייעוץ לתקופה קצובה בת כשלושה חודשים בלבד, בעד ייעוץ לנתבעת בסך של 32 שעות בחודש, כאשר בצדה ניתנה חבילת פרישה נדיבה (בלשון הנתבעת); למצער, חבילת פרישה אשר לכאורה אינה גורעת מזכויותיו בהיבט השכר, בהשוואה לתקופה שקדמה להסכם הייעוץ, ובכלל זה מענק הסתגלות בגובה של שלוש משכורות חודשיות, כולל הפרשות סוציאליות בגין קרן השתלמות, ביטוח פנסיוני ושווי ימי חופשה בסך 148,047 ₪ ברוטו.
88. בזיקה לכך נציין, כי ככל שהתובע היה חותם על הסכם ייעוץ ולאחר תום תקופת הייעוץ או במהלכה היה מגיש תביעה להכרה של יחסי עובד- מעסיקה, אזי היה על היושב בדין לבחון את מתכונת ההעסקה בפועל, על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין זה. ואולם מדובר בשאלה תיאורטית ולפיכך נותירה בצריך עיון.