123. מכל מקום, התובע אשר קיבל את דוחות הנוכחות מידי חודש בחודשו, ביכר שלא לתקן את דוחות הנוכחות, בין בשל אדישותו כאמור ובין מאחר שלא היה צורך בתיקון הדוחות. לטעמנו, בענייננו, בכל הנוגע לעבודתו של התובע בחו"ל, מתקיים המצב הרביעי כהגדרתו בעניין ריעני, שלפיו, מאזן ההסתברויות נוטה לצד גרסת המעסיק בין מחמת ראיות שהניח ובין מחמת שגרסת העובד בדבר עבודה בשעות נוספות נמצאה בלתי מהימנה, כך שבית הדין אינו סומך עליה.
124. שישית, בהתאם לסעיף 5 להסכם העבודה שבין הצדדים מיום 22.5.2008, התובע קיבל גמול שעות נוספות גלובליות מדי חודש בחודשו, בתחילה 3,100 ₪ ובהמשך 3,900 ₪, עליו מעולם לא הלין. זאת, בגין נכונות לעבוד ובעד עבודה מעבר לשעות וימי העבודה הרגילים. משום מה, התובע לא טרח לציין זאת בתביעתו, כמו גם לציין זאת במפורש בתצהירו (ע' 7 ש' 9-10, 9-21), התנהלות העולה לטעמנו כדי חוסר תום לב.
125. בזיקה לכך, מצאנו לציין, כי לא נעלמה מעינינו עדותה של גב' זהבי, ממנה הוברר, כי לא היתה בקיאה לגבי מספר השעות הגלובליות אשר מכיל רכיב זה, אך בד בבד הבהירה, כי התגמול ניתן בעד 10% מהשכר (ע' 31 ש' 29-31; ע' 32 ש' 1). בהקשר זה נדגיש, כי בהתאם להלכה הפסוקה, על תשלום גלובלי לשקף באופן סביר את ממוצע שעות הנוספות החודשי, עליו להיות ברור ומוסדר מראש, כתוספת קבועה הנפרדת בשכר ובלבד שהעובד לא יקופח. ראה: סע"ש (ת"א) 30531-09-16 אורן חזקי – שמש חי אחזקות בע"מ (מיום 21.6.2019), במסגרתו הובאה סקירה מקיפה של השיקולים הנדרשים לעניין בהתאם לפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה. עיון בטבלה מלמד, כי בכרבע מהחודשים (לאחר חיסורים) ביצע אמנם התובע לכאורה שעות נוספות, אך מדובר אפוא על שעות נוספות בארץ כאשר הממוצע רחוק מאוד מהשעות אותן נקב התובע בתביעתו, כאשר בכשלושת רבעים מהחודשים לא ביצע שעות נוספות בארץ כלל ועיקר.
126. שביעית, הטבלה שצורפה על ידי הנתבעת, מגלה, כי אפילו התובע היה זכאי לגמול בעד עבודה בשעות נוספות, לא רק שהתובע לא היה זכאי לתשלום כלשהו בעד עבודה בשעות נוספות, אלא שהתובע היה ב"גרעון" של 11,151 ₪ (נ/17, נ/17א; ס' 93 לתצהיר גב' זהבי). אמנם חשבת השכר לא הגיעה למתן עדות (ע' 32 ש' 23-24), אך עדותה של גב' זהבי בעניין זה מקובלת עלינו ומהימנה עלינו, שכן היא נסמכת על טבלה שערכה חשבת השכר, בו קובצו כל נתוני השעות של העובד, בהתאם לדיווח הנוכחות שלו, שלפיה חרף שעות חסר במהלך השנים, הנתבעת לא קיזזה משכרו של התובע. הדברים מקבלים משנה תוקף, עת עומתה גב' זהבי עם הנתונים בטבלה לגבי חודש ינואר 2010, וגרסתה לא נסתרה (ר' ע' 32 -33).