120. אלא מאי. בענייננו אין מדובר במעסיק שאינו מנפיק דוחות נוכחות לעובדיו, אלא במעסיק היוצא מנקודת הנחה (הניתנת לסתירה), כי עת עובדיו שוהים בחו"ל, עובדיו עובדים 8.36 שעות ביום, ולפיכך מערכת דוחות הנוכחות רושמת אוטומטית 8.36 שעות. אמרנו נקודת הנחה, שכן התובע העיד לאמור: "הרבה פעמים לא מדווח. אני לא דיווחתי במערכת שעות אבל המנהל שלי והארגון יודע שעבדתי. לא דיווחתי כי צריך להיכנס במיוחד (ע' 8 ש' 22-23); ולגבי חו"ל, בהמשך, במענה לשאלת בית הדין, טען כך: "כשעבדתי בנתבעת היה אפשר לעדכן בצורה ידנית, בעצם שאתה לא מעביר כרטיס אתה נכנס ומעדכן. כשנוסעים לחו"ל עשיתי אותו דבר נכנסתי למערכת ועדכנתי משעת ההתחלה ושעת סיום. כשהתחלנו את כל העניין הזה עם הנתבעת, הסתבר לי שאני מגדיר את שעות העבודה בחו"ל וצריך לכתוב סוג שעות, המערכת אוטומטית מתעלמת עם מה שאתה שם. היא שמה 8 שעות בצורה שאי אפשר לשנות וזה לא ניתן לשינוי... בדיעבד זה נשמע מוזר" (ע' 13 ש' 6-18).
121. דא עקא, כשנשאל התובע בנקודה זו על ידי ב"כ הנתבעת, הוא אישר כי קיבל את דוחות הנוכחות מדי חודש, "ולא עלה בדעתי לבדוק אותה" (ע' 13 ש' 24); וכי מדובר בדיווח ידני, "זה לא היה שעון נוכחות. לא בדקתי" (ע' 13 ש' 26). בהקשר זה יצוין, כי גב' זהבי טענה בחקירתה הנגדית (ע' 28 ש' 29-31; ע' 29; ע' 30 ש' 1-6), כי עובדי הנתבעת, הן בחו"ל ובין בארץ, ככלל, מדווחים על שעות העבודה, ו"אם יש מקרה שהוא חריג, ועובד עובד שעות נוספות ומאמץ מיוחד אנחנו יודעים על זה. עובד מגיע למנהלים שלו ומגיע למשאבי אנוש, אין מקרים שיש מאמץ חריג ומיוחד זה נעלם מעינינו, אם זה היה המצב כמו שאליק אומר שהוא עבד 16 שעות כל יום כל יום, זה היה מגיע למנהלים שלו שמאוד קשובים אליו וזה היה מגיע למנהלת משאבי אנוש ואחר כך אלי והארגון היה יודע לתגמל." ברירת המחדל בחו"ל שמערכת השעות ננעלת על 8.36. עם זאת, במענה לשאלת בית הדין, הבהירה גב' זהבי, כי "יש לו אופציה לתקן ידנית בכל יום בכמה שעות שהוא רוצה הוא יכול להיכנס ולתקן ידנית רק אז נרשמת כוכבית וזה מראה שהוא עדכן מהבית ולא הגיע לחברה. יש פרק זמן, חלון זמן שאני לא זוכרת את המשך שלו שאתה יכול להיכנס ולעדכן ידנית, אולי יום יומיים".
122. יוער, כי עדותו של מר כהן בסוגיית החתמת שעון הנוכחות נעדרה קוהרנטיות (ע' 23 ש' 6-29; ע' 25 ש' 18-30 ע' 26 ש' 1-6).