14. הפועל היוצא מן הדברים, כי העסקה במהותה אושרה. משניתן אישור כאמור להסכמות שהושגו והוצגו על-ידי שני הצדדים יחדיו, ציפיותיו של ברדה – לגיטימיות וראויות להגנה; הסתמכותו – משמעותית ומוצדקת, וזאת על אף שהכונס נמנע מלחתום מראש על ההסכם עצמו. אינטרסים אלו של ברדה מצטרפים לעקרון סופיות הליכי המכר, ויחדיו הם מתאזנים אל מול התכלית של השאת תמורת המכר. לפיכך יש לשקול, לפי אמות המידה שהותוו בפסיקה, האם איזונם של האינטרסים האמורים מעלה כי היה בהצעה החדשה כדי להצדיק את פתיחתה מחדש של ההחלטה מיום 14.2.201.
15. לאחר שעיינתי בהחלטה מיום 8.4.2019 ובפרוטוקול הדיון מיום זה, סבורני שלא היה מקום לבטל את האישור שניתן בהחלטה מיום 14.2.2019 ולהורות על ביצוע התמחרות פתוחה. כזכור, הצעתם של המשיבים 8-7 עמדה על סך של 5.7 מיליון ₪, משמע – גבוהה מהצעתו של ברדה ב-200,000 ₪, המהווים כ-3.6% מהתמורה. שיפור זה בתמורה, כשלעצמו, איננו משמעותי דיו כדי לפתוח מחדש את ההתמחרות, ולפגוע בסופיות הליכי המכר (השוו: עניין ברכה; עניין כהן; עניין חפציבה). למעשה, גם בית המשפט המחוזי היה שותף לעמדה זו, בקבעו כי ההצעה החדשה שניתנה איננה מצדיקה, כשלעצמה, פתיחה מחדש של הליך המימוש (ראו בסיפא של פסקה 3 לעיל). ההחלטה להורות על ביצוע התמחרות מחדש התבססה, ככל הנראה, על דבריו של ב"כ האגודה בדיון מיום 8.4.2019, אשר סבר כי ניתן יהיה להשיג בהתמחרות פומבית מחיר גבוה יותר משהוצע, וציין כי "למיטב ידיעתי, משק במושב שווה כ-6,500,000 ₪, באופן גס, תלוי במה יש במשק" (עמוד 17 לפרוטוקול הדיון מיום 8.4.2019, בשורה 8). על כך נחלקו ב"כ הצדדים, אך ממילא לא נערך בירור עובדתי בעניין, ולא הובאה חוות-דעת מקצועית ומעודכנת שקבעה כאמור. להבדיל מעמדותיהם האישיות של ב"כ הצדדים, לפני בית המשפט הונחה ביום 10.2.2019 הערכת שמאי מקצועי, שהגיש כונס הנכסים, שבגדרה הוערך שוויו של הנכס בסכום של 5.3 מיליון ₪. בנסיבות אלו, לא היה בהצעתם של המשיבים 8-7 כדי להצדיק פתיחה מחדש של העסקה; אף לא הונחו לפני בית המשפט נתונים ממשיים שהיה בכוחם לסתור את הערכת השמאי, ולהצדיק פתיחה מחדש של ההליך להתמחרות (וזאת מבלי להכריע בשאלה, האם ניתן לפתוח מחדש עסקה כאמור גם בהעדר הצעה קונקרטית שמצדיקה את הפתיחה מחדש בפני עצמה). לפיכך, לא היה מקום לפתוח מחדש את עסקת המכר ולהורות על ביצוע התמחרות.