12. מהתם להכא. אשר להחלטת האישור גופה – בענייננו, ההחלטה 'פוצלה' לשניים על-ידי בית המשפט של פשיטת רגל. חלקו המהותי של האישור ניתן בהחלטה מיום 14.2.2019 – שניתנה בסופו של יום דיונים, במסגרתו ניהלו הצדדים משא ומתן באשר למחיר המימוש, תחת פיקוחו והנחייתו של בית המשפט המחוזי. תחילתו של אותו יום דיונים בהצעה ראשונית, בסך של 4.4 מיליון ₪; סופו – בהצעה שהגיעה לסך של 5.5 מיליון ₪, לאחר 'עצירות ביניים', מיקוח, שקילת אינטרס הנושים, ובחינת הדרכים להשיא את תמורת המכירה. כך למשל, במהלך המשא ומתן לפני בית המשפט, משהגיעה ההצעה לסך של 5.3 מיליון ₪ (הוא השווי שהוערך על-ידי שמאי מטעם כונס הנכסים), נדרשו הצדדים במפורש לאפשרות כי התמחרות פתוחה תשיג מחיר גבוה יותר. כך, ציין כונס הנכסים בדיון, כי הוא "מהסס לקבל את ההצעה הגבוהה של מר ברדה למרות שהיא זהה לשמאות, כיוון שיתכן שנצליח לקבל סכום גבוה יותר בהליך התמחרות", והוסיף כי "אם מר ברדה היה מציע סכום של 5.5 מיליון ₪, אני הייתי מסכים" (פרוטוקול הדיון מיום 14.2.2019, בעמוד 5, שורות 8-6). מסיבה זו לבדה, העלה ברדה את הצעתו לסך הסופי של 5.5 מיליון ₪, דהיינו 200,000 ₪ מעל לשווי שהוערך על-ידי השמאי. בסופו של יום הדיונים, התרצו הצדדים כולם, ולאחר שקלא וטריא כמתואר, אישר בית המשפט את הסכמותיהם למכירת הנכס במחיר של 5.5 מיליון ₪, והִנחה את רשמת ההוצאה לפועל לעשות לאישור המכר. בית המשפט המחוזי לא עצר בהוראה זו, אלא קבע גם הסדרים קונקרטיים למימוש העסקה בפועל: הורה על מינוי כונסי הנכסים שיבצעו את המכירה; קבע את שכר טרחתם ואת אופן חלוקתו ביניהם; ואישר את העברת המקדמה שהפקיד ברדה בידי הכונס – לבנק לאומי.
13. הנה כי כן, פרטי העסקה, רובם ככולם, נדונו ואושרו בהחלטת בית המשפט מיום 14.2.2019. ההפניה לאישורה של רשמת ההוצאה לפועל נעשתה לשם סגירתם של עניינים שאליהם לא נדרש בית המשפט המחוזי. כטענת ברדה, הדבר נלמד גם מן הפעולות והמסמכים שעל השלמתם הורתה הרשמת בפועל: הוספתו של המנהל המיוחד ככונס נכסים; המצאת הסכם המכר, אישור זכויות עדכני, והסכמה של המשיבה 4 למכירה; ועדכון קרן החוב בתיק ההוצאה לפועל. אין מדובר בפעולות ומסמכים המתבקשים, מטבעם, לשם בחינה מחודשת של הצעת המכר לגופה – אלא לשם ישומו של מכר שכבר אושר. יובהר: בנסיבות ענייננו, האישור שנדרש מרשמת ההוצאה לפועל איננו טכני, כי אם מהותי גם הוא – אך זאת, בגדרי 'גבולות הגזרה' שהותוו בהחלטתו של בית המשפט של פשיטת הרגל, בהתאם לעניינים שנדונו והוכרעו בהחלטתו, ובאופן משלים להם. בענייננו, 'גבולות גזרה' אלו נתחמו להסדרתם כדבעי של כל הפרטים והנתונים הצריכים לשם השלמתה של המכירה, כאמור בהחלטה מיום 14.2.2019. כך למשל, ברי כי היה בסמכותה של הרשמת להימנע מלאשר את העסקה, אילו היה מתגלה כי לחייבים אין כלל זכויות בנכס. לעומת זאת, בנסיבות הנדון דידן, לא היה מקום להימנעותה מאישור העסקה מחמת השגה באשר למחיר, שהרי עניין זה – באשר הוא סוכם ואושר זה מכבר בהחלטת בית המשפט של פשיטת הרגל – חורג מ'גבולות הגזרה' האמורים לתוככי השדה שבו כבר חרש בית המשפט. העסקה הועברה לאישורה של רשמת ההוצאה לפועל, מתוך הבנה כי המחיר יהא כפי שנקבע בהחלטה מיום 14.2.2019.