"צד שלישי המתקשר בהסכם עם הנאמן אמנם מודע לכך כי ההסכם עמו עדיין טעון אישור בית-המשפט וכי תוקפו הסופי מותנה באישור כזה, אולם הוא רשאי לצפות לכך כי בחינת ההסכם לצורך אישור כאמור תיעשה במסגרת אמות המידה שפורטו לעיל, וכי בית המשפט ייתן את דעתו בשיקוליו על כל הצדדים המעורבים במימוש הנכסים, וצדדים שלישיים בכלל זה" (עניין ברכה, בעמודים 429-428).
צא ולמד: בטרם אישור ההסכם, המכר איננו 'סופי'. אולם, 'סופיותו' של המכר כאמור, איננה תנאי הכרחי לתקומתה של ציפייה לגיטימית וראויה להגנה. גם בטרם אישור ההסכם, יש להידרש למספר אינטרסים הראויים להתחשבות, שלבחינתם נפנה עתה.
10. מקום שנערך עם מציע פלוני הסכם למכירת מקרקעין במימוש, ומובאת לפני בעל התפקיד הצעה נוספת ובה תמורה גבוהה יותר בגין הנכס, עשויות ציפיותיו והסתמכותו של המציע שנבחר להתנגש עם שיקול אחר – השגת התמורה המירבית בגין הנכס, לשם פרעון חובותיו של החייב. לכאורה, שיקול אחרון זה הוא העומד ביסוד תכליתם של הליכי המימוש, והוא יושג אם תועדף ההצעה המאוחרת. אולם, לא אחת נקבע בפסיקה כי "השיקול של השאת התמורה אינו השיקול הבלעדי ואף אינו בעל בכורה" (רע"א 7311/10 כהן נ' דדון, [פורסם בנבו] פסקה 16 (19.6.2011) (להלן: עניין כהן)). לפיכך, ההחלטה בשאלה אם יש להעדיף את המציע המקורי, או לפנות לקבלת ההצעה החדשה, תהא תוצר של איזון בין אינטרסים: מעבר מזה, אינטרס החייב והנושים בהשאת תמורת המכר; ומעבר מזה, עקרון סופיות הליכי המכר, והפגיעה האפשרית במציע הראשון ובצדדים שלישיים נוספים; הצורך בביטחון וביציבות בהליכי פשיטת רגל; והשפעותיה ארוכות-הטווח של פגיעה במציעים על נכונותם להשתתף בהליכי מימוש בכלל, וכפועל יוצא מכך על יכולתם של ההליכים למלא את תכליתם (מניעתן של השפעות שליליות מעין אלו גם היא, כמובן, אינטרס של החייב ושל הנושים. ראו ע"א 509/00 לוי נ' ברכה, עו"ד נאמן בפשיטת רגל לנכסי יצחק בילו, פ"ד נה(4) 410, 428 (2001) (להלן: עניין ברכה); רע"א 4891/04 וינקלר נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נח(6) 721, 725 (2004)). למעשה, כל האינטרסים האמורים נגזרים מראיה רחבה של תכלית המימוש, היא השאת תמורת המכר בגדרי הליכים אלו.
11. נוכח משקלו וחשיבותו של עקרון סופיות הליכי המכר, נקבע באופן עקרוני, כי מקום שנערך עם מציע פלוני הסכם למכירת מקרקעין במימוש, שנקשר בהליך תקין והוגן ובתמורה סבירה – לא בנקל יאות בית המשפט להעדיף על פניו הצעה מאוחרת, אף אם התמורה בגדריה גבוהה מזו שבקודמתה. ההתערבות על דרך של העדפת הצעה מאוחרת תֵעשה במצבים נדירים וחריגים, ובנסיבות מיוחדות בלבד. נדרש שיתקיים יתרון כלכלי בולט ומשמעותי בהצעה החדשה, אשר ישקל אל מול הפגיעה בהסתמכותו של המציע המקורי, בהגינותם ובסופיותם של הליכי המימוש, ובאמון הציבור בהליכים אלו (ראו עניין ברכה, שם; ר"ע 338/83 חפציבה חברה לבנין עבודות ופיתוח בע"מ נ' המפרקים של ככר לוינסקי בע"מ – בפירוק, פ"ד מא(3) 449, 459 (1984) (להלן: עניין חפציבה)).