15. לטענת התובע, בנסיבות בהן נחתמו מסמכי הוויתור, התקיימו כל שלושת היסודות המקימים את עילת העושק. ראשית, משה היה חסר ניסיון והבנה כלכלית/משפטית. שנית, עריכת מסמכי הוויתור והחתמת משה עליהם נעשו על ידי הנתבעים תוך ניצול חוסר ניסיונו של משה. שלישית, בסמוך לחתימת משה על מסמך הוויתור הראשון מכרו נתי ואורי חלק ממניות החברה שהיו בידם תמורת 5.1 $ למניה, בעוד במסגרת מסמך הוויתור הראשון העביר משה לחברה 2/3 ממניות החברה שהיו בידיו ובמסגרת מסמך הוויתור השני העביר משה לחברה את יתרת מניותיו למעט כ – 45,000 מניות, והכל ללא כל תמורה. דהיינו, מדובר בתנאים גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל.
16. על קיומו של היסוד השלישי, נראה כי קשה לחלוק.
במסמך הוויתור הראשון מיום 16.1.2013 (מוצג ת/51), נקבע כך:
"Whereas, the Parties agreed that the Undersigned will transfer to the company, for no consideration, certain number of Company's Ordinary Shares (as defined below) held by the Undersigned;
Now the Undersigned hereby agrees as follows:
1. The Undersigned hereby irrevocably and unconditionally transfers to the Company, for no consideration, [674,000] Ordinary Shares of the Company par value NIS 0.10 each …"
אין ספק שהעברת 674,000 אל החברה (במסמך ויתור שתוקן ביום 24.1.2013 שונה מספר המניות ל – 661,200) (נספח 3 לכתב התביעה) ללא תמורה, שעה שמשקיעים השקיעו בחברה קודם ולאחר החתימה על כתב הוויתור הראשון באופן ששווי החברה עמד על 35 מיליון דולר (סעיפים 133, 135 ו – 141 לתצהירו של אורי) ובסמוך לאחר החתימה על כתב הוויתור הראשון נמכרו מניות החברה על ידי אורי ונתי במחיר של 5.1 $ למניה (ע' 446 – 447 לפרוטוקול הדיון מיום 24.9.2017), מהווה תנאי גרוע באופן בלתי סביר. מסקנה זו, ככל שאינה ברורה על פניו מנוסח כתב הוויתור שלעיל, מתחזקת מעדותו של נתי אשר נשאל: "אתה היית מוותר ללא תמורה על המניות האלה?" וכך ענה: "וודאי שלא. אני לא הייתי מוותר" (ש' 1 ע' 470 לפרוטוקול הדיון מיום 24.9.2017). בהקשר זה אוסיף, כי ניסיונם של הנתבעים להפחית ממשקל אמירתו של נתי בטענה שהוא עצמו ויתר על מניות באלטל, לא יצלח, משום שנסיבות הוויתור הנטען לא התבררו, ואמירתו של נתי הייתה ברורה וחד משמעית והתייחסה למקרה הנדון.
כאן נכון להוסיף, כי על רקע מסקנתי לפיה המוצר או הטכנולוגיה של החברה בתחום אבטחת המידע, למצער בתחילת פעילותה של החברה, היה תוצר פיתוח של משה, נראה כי תנאי העסקה נשוא כתב הוויתור הראשון, דהיינו העברת 661,200 מניות ממשה לחברה ללא תמורה, הם גרועים באופן קיצוני, ובהתאם להלכה שפורטה לעיל חומרתו של יסוד זה משמשת סימן וראיה לכך שנתקיימו במסמך הוויתור הראשון גם היסודות האחרים.