לטענת הנתבעים, "מדובר בטיוטת הגשה למדען הראשי שהוכנה על ידי נתי וצופה פני עתיד".
איני מוצא ממש בטענת הנתבעים כאילו מדובר בטיוטה "צופה פני עתיד". אף שבקשה זו לא הוגשה בסופו של דבר, אני רואה בה ראיה ממשית שיש בה כדי לסתור את טענת הנתבעים כאילו עוד בטרם חבירתם למשה הגו מוצר אותו התכוונו שמשה יפתח במסגרת עבודתו בחברה. מהאמור בבקשה למדען הראשי, עולה כי מדובר בתחום בו התמחה משה עוד קודם להקמת החברה ובמוצר אשר אף אם טרם הושלם פיתוחו, היה מגובש ובשל דיו, למצער בעיני נתי ואורי.
4. בהודעה אלקטרונית מיום 8.2.2012 ששלח נתי אל אורי, משה ואחרים (מוצג ת/27), מתבקשים המכותבים להעיר הערות ל"מידע הרקע" שילווה את התמונות באתר החברה.
בתיאור המיוחס למשה, נכתב (שם, בעמוד השלישי): "The mind behind the solution".
לטענת הנתבעים, מדובר בטיוטה שהוכנה על ידי גוף חיצוני והיא לא פורסמה ברבים "שכן אין בסיס לאמירה שהתובע הוא "המוח מאחורי הפתרון".
הנה כי כן, בזמן אמת רואה נתי או מי שערך את המסמך, במשה כמי שפיתח את המוצר של החברה, וטענת הנתבעים כאילו מדובר בטיוטה, אינה יכולה לסייע להם, לפי שסביר להניח שהנתונים והמידע הכלולים במסמך נמסרו לעורך המסמך על ידי נתי ואורי, מנהלי החברה.
5. אין חולק, כי כבר בתחילת הדרך, בסמוך לאחר ייסוד החברה, הסכימו נתי ואורי להקצות למשה שליש ממניות החברה המונפקות. זאת, למרות שמשה לא השקיע כסף במיזם ואף קיבל משכורת חודשית בסך 15,000 ₪ תמורת עבודתו בחברה. בכך יש כדי ללמד שבניגוד לגרסתו של אורי כאילו "את המניות האלה הוא קיבל בלי תמורה" (ש' 12 ע' 920 לפרוטוקול הדיון מיום 6.12.2017), כבר בשלב ייסוד החברה העביר משה לחברה "ערך" כלכלי אחרת סביר להניח שנתי ואורי לא היו מסכימים להקצות לו שליש ממניות החברה. טענת הנתבעים, כאילו "בחברות הזנק בד"כ המניות מוענקות למייסדים על סמך התחייבויותיהם לקיום חלקם, אחריותם, תרומתם והשקעתם העתידית בחברה", אינה נראית לי ככל שמדובר בהקצאת המניות למשה, אף שהנתבעים סמכו טענה זו על עדותו של עו"ד רענן לרנר אשר ייצג את החברה בתקופה שבין השנים 2011 – 2014. בסעיף 7 לתצהירו מתייחס עו"ד לרנר להקצאת מניות ללא תמורה, וכך הצהיר: "...וזאת כיוון שבעת ייסוד החברה המניות מוקצות למייסדים ללא תמורה תחת ההנחה שמייסדי החברה כולם יתרמו את כל זמנם ומרצם להצלחת החברה". הנחה זו אינה מתקיימת במקרה כאן. ראשית, משה עצמו הועסק בחברה בתמורה לשכר חודשי (שבשלב ראשון שולם מכיסם של נתי ואורי) ובהתחשב בהנחה האמורה לא היה מקום לשלם למשה משכורת, וככל ששולמה לו משכורת לא היה צורך בהקצאת מניות, במיוחד בהתחשב בהוראות הסכם ההעסקה מיום 21.6.2016 (נספח 4 לתצהירו של נתי), לפיו התחייב משה להקדיש את כל מרצו וכוח עבודתו בקידום ענייני החברה. במצב דברים זה, בוודאי שלא היה צורך בהקצאת מניות שווה ליתר השותפים שעדיין לא קיבלו שכר חודשי ואף השקיעו מכספם הפרטי. שנית, בתצהירו הודה נתי כי לאחר הקמת החברה המשיך לעבוד, לטענתו במשך תקופה קצרה, באלטל. ללמדך, שההנחה לפיה מייסדי חברת הזנק "יתרמו את כל זמנם ומרצם להצלחת החברה", לא בהכרח מתקיימת בכל מקרה, ויותר סביר להניח שהקצאת המניות למייסדים לא נסמכת רק על נכונותם לעבוד במסגרת החברה אלא על ערכים נוספים (ידע, כסף, רעיון, מוצר ועוד) שכל אחד מהשותפים תרם למיזם המשותף. ההקצאה למשה היתה בעלת אופי של הקצאה כשותף מייסד ויזם ולא כעובד הנהנה גם ממניות לעובד כתמריץ להישארותו בחברה. שעור ההקצאה מלמד על כך ועיתויה.