יש לציין כי לעת הזו ההמלצה של הוועדה הבין-משרדית שהוקמה לבחינת צו ההורות הפסיקתי, ושהוזכרה בפסק-דינו של חברי השופט ג'יוסי, מתייחסת להגשת הבקשה בתוך 90 יום, ואין ספק כי בקשה המוגשת שנתיים ושמונה חודשים לאחר מועד הלידה, רחוקה מרחק רב מלוח הזמנים שהומלץ על-ידי הוועדה הבין-משרדית.
המערער, תוך הסתמכות על המלצות הוועדה הבין משרדית, מתייחס לחשיבות הגשת הבקשה לקבלת צו ההורות הפסיקתי במהירות האפשרית, ואציין כי מן הסתם, ככל שחולפות השנים, עשויות להתעורר בעיות שונות, ככל שהצו לא ניתן בסמוך למועד הלידה.
הבעיות עשויות להתעורר אם האמהות מחליטות להיפרד זו מזו, והאם הביולוגית אינה מעוניינת לאפשר לבת זוגה לשעבר לראות את הילד או לחלופין היא מבקשת לתבוע מזונות מהאם שאינה אם ביולוגית, וזאת תאמר כי מעולם לא הסכימה להיות אמו של הקטין.
הבעיות אף עשויות להתעורר ככל שבמהלך השנים שחולפות מאז הלידה ועד מתן צו ההורות הפסיקתי, מי מבין בנות הזוג תלך לבית עולמה, וזכויות הקטין בהקשר אליה או בהקשר לבת הזוג שנותרה בחיים, לא תהיינה ברורות. שאלת המפתח תהא מדוע במשך שנים לא התבקש צו הורות באשר לאם שאינה האם הביולוגית, והאם היעדר בקשה כזו הצביע על חוסר רצונן של בנות הזוג להיות שתיהן כאחת "הורה" של הקטין.
כל זאת במישור של היחסים בין בנות הזוג לקטין, ובעיה כזו לא מתעוררת בענייננו וניתן להותירה לעת מצוא, אולם חלוף השנים יש בו כדי להשליך גם על זכויות וחובות צדדי ג' בהקשר לבת הזוג שאינה האם הביולוגית, ולשאלה האם היא זכאית לזכויות וחבה חובות כאם, אם לאו.
4. הנני סבורה כי עד היום, באותם מקרים בהם אישר בית-המשפט תחולה רטרואקטיבית של צו ההורות הפסיקתי, דן בית-המשפט והתמקד במערכת היחסים הפנים משפחתית, ובבחינת טובת הקטין, וכאשר בית-המשפט התרשם כי קיימת הסכמה של שתי האמהות, והדבר הינו לטובת הקטין, והעניין אף נבחן באמצעות תסקיר, קבע בית-המשפט תחולה רטרואקטיבית שאין בה כדי לפגוע במאן דהוא, אלא רק להיטיב.
יחד עם זאת, כאשר מתעוררת, כפי שהדבר עלה אף בענייננו, סוגיית השלכות צו הורות פסיקתי על צדדי ג', יש לנקוט במשנה זהירות, ואינני סבורה כי השלכות צו הורות פסיקתי על צדדי ג' שונים נשקלו לעומק, גם לא במסגרת המלצות הוועדה הבין-משרדית, שהמערער הגיש לבית-המשפט.
בכל הקשור להשלכות בתחומי משפט שונים, על זכויות וחובות של בן-זוג של ההורה הביולוגי (ושם לא מדובר דווקא בקטין שנולד למסגרת של בני זוג שרק אחד מהם הינו ההורה הביולוגי, אלא גם בסיטואציה שבמשך השנים נוסף בן זוג להורה הביולוגי), עיין גם במאמרן של איילת בלכר-פריגת ודפנה הקר, הורים או זרים: מעמדם המשפטי המצוי והרצוי של בני זוג של הורים, משפטים מ' תשע"א, 5, המתייחס לתחומים שונים ובהם אפוטרופסות, ירושה, מזונות, היבטים כלכליים לרבות היבטים המעוגנים בחוקים סוציאליים ונזיקיים והיבט פלילי.