השאלה המתבקשת הינה האם הקריטריון היחיד שייבחן הינו רצון האמהות, המסגרת אליה נולד הקטין וטובתו, והאם חלוף הזמן בין מועד הלידה למועד הגשת הבקשה לצו הורות לא יהווה שיקול, כאשר ברקע הדברים השלכה של סטטוס האימהות גם על צדדים שלישיים?
אשר על כן, לדעתי, כל תביעה או חיוב כלפי צדדי ג' צריכה להיבחן לגופה על-יסוד התשתית העובדתית של המסגרת המשפחתית אליה נולד הילד, על-יסוד הוראות הדין הרלוונטיות או הוראות ההסכמים הרלוונטיים, ומתוך נקודת המוצא כי צו ההורות הפסיקתי ניתן רק בשנת 2018, ולא בסמוך למועד הלידה בחודש מרץ 2015.
בשל בעיות אלה, נאמר כבר לא אחת בפסיקה ובמאמרים שונים שהתייחסו לנושא צו ההורות הפסיקתי, כי מן הראוי שהמחוקק יתן דעתו ויסדיר בחקיקה את עניין צו ההורות הפסיקתי, כאשר ההסדר בחקיקה יתייחס גם למועד הגשת הבקשה לצו כזה, וגם לסוגיית מתן הצו באופן רטרואקטיבי, ומהו משך הזמן שלגביו ניתן יהיה לתת את הצו באופן רטרואקטיבי.
עיין לעניין זה גם במאמרו של ד"ר יחזקאל מרגלית, הורות משפטית מן הדין ומן הצדק - גבולותיו הנורמטיביים הראויים של צו ההורות הפסיקתי, משפטים, מז (2018), 113, 161, שם צוין: "ואכן לקביעת ההורות המשפטית יש השלכות דרמטיות, הן על מערכת היחסים הורים-ילדים, והן כלפי שאר העולם, בעיקר המדינה על זרועותיה השונות".
6. מודעת אני לבעייתיות בעריכת פיצול, כאשר המדובר בתחולה רטרואקטיבית של צו ההורות הפסיקתי בין הסטטוס במישור היחסים הפנים-משפחתיים לבין ההשלכות על צדדי ג', אולם בנסיבות תיק זה, ולאור משך הזמן הלא מבוטל שחלף מאז מועד הלידה, וכל עוד לא אמר המחוקק את דברו בעניין צו ההורות הפסיקתי, שהינו צו מכונן שפעולתו אמורה להיות מכאן ואילך, הנני סבורה כי החלטה הקובעת תחולה רטרואקטיבית המחייבת את צדדי ג', מבלי לבחון ההשפעה עליהם, אינה נכונה, וכל שבדק בית-משפט קמא הינו את רצון המשיבות וטובת הקטין במישור היחסים ביניהם, הא ותו לא.
7. באשר להבדלים בין הורות לצרכי מרשם לבין הורות מהותית, עניין המצביע על פיצול המונח "הורות", עיין גם במאמרו הנ"ל של ד"ר יחזקאל מרגלית בעניין הורות משפטית מן הדין ומן הצדק בעמ' 158, שם קיימת הפניה להבדלים בפסיקה בין רישום אזרחי במרשם האוכלוסין לבין הענקת מעמד אישי מלא בפועל, בכל הקשור לזוגיות ולהורות.
לעניין סוגי הסטטוס השונים, עיין בהרחבה במאמרו של ד"ר יחזקאל מרגלית, מת ל(ה)חיות - על הגבולות הנורמטיביים הרצויים של עשיית שימוש ברצון הנפטר להולדת ילדים לאחר מותו (טרם פורסם).