מהתכתובות בין הצדדים שקדמו להפקדת השיק לפירעון ניתן ללמוד על דרישות הדדיות שהועלו על ידי הצדדים לבירור יתרות החוב. כך, לשם התרשמות, ביקש גיל מטמיר כי סמל תשלים בדיקת טענות להפרשי מחיר מול לקוחותיה והציע להיפגש עם טמיר וקלרה (בין היתר בהודעות דואל מטעמו מיום 3.3.15, מיום 11.3.15 ומיום 30.3.15, בנספח 5 לתצהיר העדות הראשית מטעם טמיר). במקביל ביקש טמיר מגיל עדכוני כרטסת שונים וקבצים מפורטים של יתרות חוב נטענות (בין היתר בהודעות דואל מיום 18.3.15 ומיום 13.4.15 בנספח 5 לתצהיר העדות הראשית מטעם
--- סוף עמוד 28 ---
טמיר). נובולוג מצידה לא צירפה אסמכתאות למשלוח המסמכים אותם התבקשה להעביר על ידי סמל, וכן לא צירפה תיעוד כלשהו לטענות מצידה של נובולוג לאי שיתוף פעולה של סמל, או למכתבי התראה מצידה של נובולוג כי בגין אי שיתוף פעולה כאמור תיאלץ לפרוע השיק. מכתב ההתראה היחיד שצורף מטעמה של נובולוג נשלח ביום 7.5.15, לאחר שנובולוג ניסתה לפרוע השיק, משהתברר כי השיק בוטל על ידי סמל. גם במכתב זה לא הלינה נובולוג כלפי סמל, כי היא זו שהכשילה את ההתחשבנות בין הצדדים, והסתפקה בטענה כי ניסיונותיה להביא לסיום גמר חשבון מול סמל "נחלו כישלון" (סעיף 7 למכתב, שצורף כנספח 5 לתצהיר העדות הראשית מטעם גיל).
גם הגרסאות המרובות והסותרות שמסרה נובולוג בדבר גובה חובה של סמל לאורך ניהולו של הליך זה מחלישות את טענת נובולוג כי דווקא סמל היא הגורם שהכשיל את ההתחשבנות. כזכור, בבקשותיה להטלת עיקולים טענה נובולוג ליתרת חוב בסך של 583,917 ₪, בתצהיר העדות הראשית מטעם גיל נטען ליתרת חוב בסך של 267,270 ₪ ובסיכומיה טענה נובולוג ליתרת חוב בסך של 141,785 ₪ בלבד – וזאת מבלי שתסביר את הסיבה לשינוי הגרסאות. אם נובולוג עצמה התקשתה בגיבוש טענותיה כלפי סמל, מה לה להלין על סמל כי זו הכשילה את ההתחשבנות הבין הצדדים?
סיכומם של דברים, לא ניתן להתרשם כי תרומתה של סמל להכשלת ההתחשבנות גדולה יותר מתרומתה של נובולוג.
--- סוף עמוד 29 ---
האמנם היתה יתרת חוב לסמל במועד פירעון השיק
מאחר שהוכח, כי השיק נמסר כשיק ביטחון שפירעונו הותנה בתנאי, וכי התנאי לפירעונו לא התקיים, מתייתר הצורך בדיון בטענת נובולוג, כי במועד פירעון השיק היתה לסמל יתרת חוב מוכחת, אשר הצדיקה פירעונו של השיק. אכן, בהתאם לכרטסת הנהלת החשבונות של סמל במועד פירעון השיק היתה יתרת חוב קטנה לסמל בסך של 6,965 ₪. אך זאת טרם השלמת ההתחשבנות בין הצדדים, וקודם שבשלו התנאים להפקדתו של השיק. על כן לא היתה כל הצדקה להפקדת שיק ביטחון על סך של 250,000 ₪ לשם פירעונה של יתרת חוב זו עד לקיום התנאי ולהשלמת ההתחשבנות בין הצדדים.