למעלה מן הצורך, אף לו היתה נשמעת טענת נובולוג כי במועד פירעון השיק עמדה יתרת חובה של סמל על סך של 141,785 ₪ לכל הפחות, עדיין לא היתה הצדקה להפקדת שיק הביטחון עד להשלמת ההתחשבנות כאמור. במאמר מוסגר, איני מקבלת טענת זו של נובולוג. כפי שהרחבתי לעיל, נובולוג מסרה גרסאות שונות ומתחלפות בדבר גובה חובה של סמל. גרסתה אחרונה של נובולוג, שהועלתה לראשונה בסיכומיה, היא כי במועד סיום ההתקשרות היתה לסמל יתרת חוב בסך של 141,785 ₪. גם טענותיה ליתרת חוב זו נטענו ללא ביסוס מספק, כמפורט לעיל. נובולוג לא טענה לשינוי ביתרת חובה של סמל ממועד סיום ההתקשרות ועד למועד פירעון השיק, כי אם הודתה כי מדובר היה באותה יתרת חוב, ובלשונה: "מן האמור לעיל עולה אפוא כי במועד סיום ההתקשרות ובסמוך למועד הצגת השיק מושא התביעה לפירעון, היה חובה של סמל נובולוג לפחות בסך של 141,785 ₪" (סעיף 21 לסיכומי נובולוג).
משמע שאליבא דגרסתה של נובולוג, במועד פירעון השיק למעשה לא היה חוב בר פירעון של סמל כלפי נובולוג, שכן הוכח כי נובולוג לא העבירה לסמל את יתרת התמורה בסך של 148,298 ₪ שחבה לה (כמפורט לעיל). מכל מקום, וכאמור, נוכח ההבהרות דלעיל, לפיהן אין ביסוס לטענות נובולוג לקיומה של יתרת חוב מוכחת במועד סיום ההתקשרות. בהיעדר ראיות נוספות מטעמה של נובולוג לשינוי ביתרת החוב ממועד סיום ההתקשרות ועד למועד פירעון השיק – לא הוכחה יתרת חוב אף במועד פירעון השיק.
סיכום
מהמסכת הראייתית עולה, כי בשלהי תקופת ההתקשרות העלתה נובולוג טענות לקיומה של יתרת חוב של סמל כלפיה, אך טענות אלה היו ספקולטיביות ונטענו ללא ביסוס מספק. מנגד, היתה סמל זכאית ליתרת תמורה בסך של 148,298 ₪ בגין מכירות מוצריה ללקוחות קצה בידי נובולוג. נובולוג התחייבה להעביר את יתרת התמורה לסמל, אך התנתה העברה זו במסירת השיק.
תשלום יתרת התמורה בסך של 148,298 ₪ היה שלוב וכרוך בחיוב השטרי. ביצועו של תשלום זה לא הוכח. די בהודאת גיל בתצהיר העדות הראשית מטעמו לאי פירעון כמחצית מיתרת התמורה
--- סוף עמוד 30 ---
ובגרסאות הסותרות שמסרה נובולוג בעניין כדי להביא למסקנה כי יתרת התמורה לא הועברה לסמל.
על כן הרימה סמל נטל ההוכחה לכישלון תמורה חלקי לסתירת חזקת תמורה בסך של 148,298 ₪. יש לפיכך אף לראות ביתרת התמורה בסך של 148,298 ₪ שלא שולמה משום חוב כספי בר קיזוז כנגד החיוב השטרי, בהיות הצדדים קרובים.