גם הגרסאות המרובות והסותרות שמסרה נובולוג בדבר גובה חובה של סמל לאורך ניהולו של הליך זה מחלישות את טענת נובולוג כי דווקא סמל היא הגורם שהכשיל את ההתחשבנות. כזכור, בבקשותיה להטלת עיקולים טענה נובולוג ליתרת חוב בסך של 583,917 ₪, בתצהיר העדות הראשית מטעם גיל נטען ליתרת חוב בסך של 267,270 ₪ ובסיכומיה טענה נובולוג ליתרת חוב בסך של 141,785 ₪ בלבד – וזאת מבלי שתסביר את הסיבה לשינוי הגרסאות. אם נובולוג עצמה התקשתה בגיבוש טענותיה כלפי סמל, מה לה להלין על סמל כי זו הכשילה את ההתחשבנות הבין הצדדים?
סיכומם של דברים, לא ניתן להתרשם כי תרומתה של סמל להכשלת ההתחשבנות גדולה יותר מתרומתה של נובולוג.
--- סוף עמוד 29 ---
האמנם היתה יתרת חוב לסמל במועד פירעון השיק
מאחר שהוכח, כי השיק נמסר כשיק ביטחון שפירעונו הותנה בתנאי, וכי התנאי לפירעונו לא התקיים, מתייתר הצורך בדיון בטענת נובולוג, כי במועד פירעון השיק היתה לסמל יתרת חוב מוכחת, אשר הצדיקה פירעונו של השיק. אכן, בהתאם לכרטסת הנהלת החשבונות של סמל במועד פירעון השיק היתה יתרת חוב קטנה לסמל בסך של 6,965 ₪. אך זאת טרם השלמת ההתחשבנות בין הצדדים, וקודם שבשלו התנאים להפקדתו של השיק. על כן לא היתה כל הצדקה להפקדת שיק ביטחון על סך של 250,000 ₪ לשם פירעונה של יתרת חוב זו עד לקיום התנאי ולהשלמת ההתחשבנות בין הצדדים.
למעלה מן הצורך, אף לו היתה נשמעת טענת נובולוג כי במועד פירעון השיק עמדה יתרת חובה של סמל על סך של 141,785 ₪ לכל הפחות, עדיין לא היתה הצדקה להפקדת שיק הביטחון עד להשלמת ההתחשבנות כאמור. במאמר מוסגר, איני מקבלת טענת זו של נובולוג. כפי שהרחבתי לעיל, נובולוג מסרה גרסאות שונות ומתחלפות בדבר גובה חובה של סמל. גרסתה אחרונה של נובולוג, שהועלתה לראשונה בסיכומיה, היא כי במועד סיום ההתקשרות היתה לסמל יתרת חוב בסך של 141,785 ₪. גם טענותיה ליתרת חוב זו נטענו ללא ביסוס מספק, כמפורט לעיל. נובולוג לא טענה לשינוי ביתרת חובה של סמל ממועד סיום ההתקשרות ועד למועד פירעון השיק, כי אם הודתה כי מדובר היה באותה יתרת חוב, ובלשונה: "מן האמור לעיל עולה אפוא כי במועד סיום ההתקשרות ובסמוך למועד הצגת השיק מושא התביעה לפירעון, היה חובה של סמל נובולוג לפחות בסך של 141,785 ₪" (סעיף 21 לסיכומי נובולוג).
משמע שאליבא דגרסתה של נובולוג, במועד פירעון השיק למעשה לא היה חוב בר פירעון של סמל כלפי נובולוג, שכן הוכח כי נובולוג לא העבירה לסמל את יתרת התמורה בסך של 148,298 ₪ שחבה לה (כמפורט לעיל). מכל מקום, וכאמור, נוכח ההבהרות דלעיל, לפיהן אין ביסוס לטענות נובולוג לקיומה של יתרת חוב מוכחת במועד סיום ההתקשרות. בהיעדר ראיות נוספות מטעמה של נובולוג לשינוי ביתרת החוב ממועד סיום ההתקשרות ועד למועד פירעון השיק – לא הוכחה יתרת חוב אף במועד פירעון השיק.
סיכום
מהמסכת הראייתית עולה, כי בשלהי תקופת ההתקשרות העלתה נובולוג טענות לקיומה של יתרת חוב של סמל כלפיה, אך טענות אלה היו ספקולטיביות ונטענו ללא ביסוס מספק. מנגד, היתה סמל זכאית ליתרת תמורה בסך של 148,298 ₪ בגין מכירות מוצריה ללקוחות קצה בידי נובולוג. נובולוג התחייבה להעביר את יתרת התמורה לסמל, אך התנתה העברה זו במסירת השיק.
תשלום יתרת התמורה בסך של 148,298 ₪ היה שלוב וכרוך בחיוב השטרי. ביצועו של תשלום זה לא הוכח. די בהודאת גיל בתצהיר העדות הראשית מטעמו לאי פירעון כמחצית מיתרת התמורה
--- סוף עמוד 30 ---
ובגרסאות הסותרות שמסרה נובולוג בעניין כדי להביא למסקנה כי יתרת התמורה לא הועברה לסמל.
על כן הרימה סמל נטל ההוכחה לכישלון תמורה חלקי לסתירת חזקת תמורה בסך של 148,298 ₪. יש לפיכך אף לראות ביתרת התמורה בסך של 148,298 ₪ שלא שולמה משום חוב כספי בר קיזוז כנגד החיוב השטרי, בהיות הצדדים קרובים.
השיק נמסר כשיק ביטחון שפירעונו הותנה בתנאי, ולא כשטר חוב כנגד יתרת חוב מוכחת, כעולה, בין היתר, מתצהיריו של גיל מיום 2.12.15 ומיום 3.3.16, ומהתנהלותה של נובולוג עצמה לאחר מסירת השיק. גם סכום השיק העגול, שלא שיקף בהכרח יתרת חוב, כי אם דווקא את הסך של 222,000 ₪ שהועבר לסמל, אליבא דגרסת נובולוג, הודאת נובולוג כי טרם הושלמה התחשבנות הצדדים במועד מסירת השיק – תומכים במסקנה זו. בפרט בהיעדר ביסוס לקיומה של יתרת חוב כלשהי של סמל כלפי נובולוג במועד מסירת השיק. עדותו של גיל, שכלל לא היה מעורב במסירת השיק, על הסתירות שהתגלו בה, והתעלמותה של נובולוג מעיקריה – מחזקים הרושם האמור.
פירעון השיק הותנה בהשלמת ההתחשבנות בין הצדדים. מסקנה זו עולה בקנה אחד עם עדותו השיטתית של טמיר, שהיה מעורב באופן אישי במגעים שקדמו למסירת השיק, ואינה נסתרת על ידי עדותו של גיל, שהעיד מפי השמועה, מבלי שהיה מעורב במגעים אלה. אותה התחשבנות בין הצדדים שהיוותה תנאי לפירעון השיק מעולם לא הושלמה, ועל כן לא היתה כל הצדקה להפקדת השיק.
לא נמסרה תמורה מלאה בגין השיק. השיק שימש כשיק ביטחון, והתנאי לפירעונו – השלמת ההתחשבנות בין הצדדים - לא התקיים. אף לא הוכחה יתרת חוב המצדיקה פירעונו, ועל כן דין התביעה להידחות.
סיום ההתקשרות בין הצדדים וטענות סמל לקיזוז בגין נזקים
נוכח המסקנה כי לא היתה הצדקה להפקדת השיק, שכן התנאי לפירעונו לא התקיים ודחיית התביעה מכוחה, מתייתר הצורך בדיון בטענתה של סמל, כי נובולוג סיימה את ההתקשרות בין הצדדים שלא כדין.
למעלה מן הצורך, אבהיר, כי לא התרשמתי כי סמל הוכיחה, כי סיום ההתקשרות לפני תום תקופת ההתקשרות המוסכמת היווה הפרה יסודית של ההסכמות שהושגו בין הצדדים. כזכור, תנאי ההתקשרות לא עוגנו בהסכם חתום, אך מוצאים את ביטויים בטיוטת הסכם מיום 28.5.13, לאורה פעלו הצדדים. אין חולק, כי במקור אמורה היתה תקופת התקשרות להתפרס על כשלוש שנים, ולהסתיים ביום 28.5.16. בפועל, במהלך חודש מרץ 2014 נפגש שמעון יורמן מטעם נובולוג עם טמיר והודיע לו על כוונת נובולוג לסיים את ההתקשרות.
--- סוף עמוד 31 ---
סמל חתמה על הודעה על סיום הסכם הפצה החל מיום 31.1214 (להלן: "הודעת סיום ההתקשרות", נספח 6 לתצהיר העדות הראשית מטעם טמיר) ובכך ביטאה הסכמתה לה. בהודעת סיום ההתקשרות תועדה הסכמת הצדדים להבאת ההסכם אל קיצו, כדלקמן: "בהמשך לסיכום שהושג בינינו, ביום 31.12.2014 יגיע הסכם ההפצה לקצו, אלא אם כן סמל תמצא מפיץ חלופי לפני תום השנה, או אז יגיע הסכם ההפצה לקצו תוך 30 ימים מיום שתישלח על כך הודעה בכתב לנובולוג" (סעיף 1 להודעת סיום ההתקשרות"). עוד הסכימו הצדדים בהודעת סיום ההתקשרות, כי "כל צד מוותר בזאת על הזכות לקבל הודעה מוקדמת ככל שנתונה לו על פי ההסכם" (סעיף 2 להודעה).
איני מקבלת את טענת סמל, כאילו הסכמתה להודעת סיום ההתקשרות נעשתה "באופן שלא היה בו כדי לגרוע מאיזו טענה העומדת לנתבעת כלפי התובעת עקב סיומה של ההתקשרות ו/ או ויתור על נזק שנגרם לנתבעת בשל הפרת התחייבויות התובעת ליתן שירותיה עד ליום 28.5.16" (סעיף 24 לסיכומי סמל). סמל חתמה על הודעת סיום ההתקשרות ללא סייג. אמנם נכון הוא, כי הודעת סיום ההתקשרות נערכה על ידי נובולוג. ברם לשונה של הודעת סיום ההתקשרות ברורה וחד משמעית, ואין מקום לפירוש החורג מהמשמעות הפשוטה והמתבקשת של הודעה זו (ראו, בין היתר, ברע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ, פ"ד סה(2) 563, 592).
לא זו בלבד שסמל הסכימה לסיום ההתקשרות קודם לתום תקופת ההתקשרות, אלא שאף לא צורפה כל אסמכתא לטרוניה שהעלתה סמל כלפי נובולוג בגין סיום ההתקשרות, בין קודם לחתימת הודעת סיום ההתקשרות ובין לאחריה.
הסכמתה של סמל לסיום ההתקשרות שומטת, אם כן, הקרקע תחת טענותיה להפרת ההסכם בסיום ההתקשרות, ועל כן אין מקום להשית על נובולוג כל חיוב בגין הנזקים שסמל טוענת שנגרמו לה בעטיה של סיום התקשרות זו.
במאמר מוסגר, אף לא השתכנעתי מטענת סמל כי נגרמה לה עלות נוספת כתוצאה מהפסקת הקשר עם נובולוג. טענה זו נסמכה על מכתב מרואה חשבון, נושא כותרת "אישור", מיום 6.5.15 (נספח 8 לתצהיר העדות הראשית מטעם טמיר). צרופותיו של המכתב לא צורפו לתצהיר, ויש לתמוה על כך. המכתב אינו ערוך כחוות דעת, ולבטח אין די בו ככזה כדי לבסס טענותיה של סמל להשתת עלויות נוספות אך בשל הפסקת ההתקשרות כנטען.
הוא הדין ביחס לטענות סמל לקיזוז בגין נזקים שנגרמו לה בגין הפרת התחייבויותיה של נובולוג כלפי סמל. סמל מיקדה טענותיה באי גביית מלוא סכום חשבוניות שניפקה ללקוחות, ביצירת מצגי שווא לגבייה ובאי יידוע סמל בדבר אי גבייה. עוד טענה סמל כי נובולוג מגלגלת לפיתחה את מחדליה, וכי היא אפשרה ביצוע קיזוזים והפחתות מבלי לגבות יתרת תמורה מלקוחות. אך סמל לא הצליחה להצביע על נזקים קונקרטיים שנגרמו לה בעטייה של התנהלות נובולוג הנטענת. סמל לא פירטה באלו נסיבות לא נגבו מלוא החשבוניות שנופקו ללקוחות, היא אף לא טענה כי היא זכאית לתשלומים נוספים (מעבר ליתרת התמורה בסך 148,298 ₪ אודותיה הרחבתי לעיל). טענותיה נטענו כלאחר יד, ללא ביסוס מספק ומבלי שתפנה לכל אסמכתא לנטען.
--- סוף עמוד 32 ---
עם זאת, וכאמור, אין בדחיית טענותיה של סמל להפרת ההסכמות עימה ולקיזוז נזקים שנגרמו לה, כדי לשנות ממסקנת פסק הדין לפיה דין התביעה להידחות.
סוף דבר
לאור האמור הגעתי לכלל מסקנה כי סמל עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת טענותיה, לפיהן לא נמסרה תמורה מלאה בגין השיק, השיק שימש כשיק ביטחון, והתנאי לפירעונו לא התקיים. על כן דין תביעתה של נובולוג להידחות.
בהתאם, אני מורה על דחיית התביעה, ומחייבת את התובעת נובולוג לשלם לנתבעת סמל שכר עדים, כפי שנפסק במהלך הדיון, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 35,000 ₪, וזאת בתוך שלושים יום.
ניתן היום, י"ח אב תשע"ט, 19 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.
פנינה נויבירט