מאחר שבתביעה שטרית עסקינן, הנטל על סמל, מושכת השיק, להוכחת טענותיה לכישלון תמורה, ולקיומו של תנאי לפירעון השיק. עם זאת, בהיות הצדדים צדדים קרובים, הכרחי לבחון את תוקפו של החיוב השטרי לאור עסקת היסוד בגדרה ניתן, ובלשונו של כב' הנשיא ברק, כתוארו אז, בהחלטתו בדנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פ"ד נה(4) 193, 196:
אכן, בין צדדים קרובים דינו של שטר כדין חוזה. כל טענת הגנה העומדת לצדדים קרובים כנגד חבות על-פי שטר עומדת להם גם כנגד חבות על-פי חוזה. על-כן היה עושה השטר רשאי להעלות כנגד הנפרע את הטענה כי הסכום שבו הוא חייב על-פי עיסקת היסוד נמוך מסכום השטר. טענה זו – שאינה טובה כלפי אוחז כשורה – טובה היא כלפי צד קרוב או כלפי אוחז "סתם". אמת, השטר מעניק עילה עצמאית לאוחז, אך קיים קשר פנימי בין השטר לבין עיסקת היסוד. קשר זה מאפשר לעושה השטר לטעון להגנתו בתביעה על-פי השטר, כי חבותו השטרית פחותה היא לאור עיסקת היסוד.
(וכן ראו ברע"א 6250/98 Nordland Papier AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ, פ"ד נג(2) 274, 285; ע"א 8357/03 מינהל מקרקעי ישראל נ' בנק דיסקונט למשכנתאות, (פורסם במאגרים, 8.10.06, פיסקה 11).
על כן יש לבחון טענות הצדדים בהתאם לעסקת היסוד ונוכח הקשר בין החיובים העולים מעסקת היסוד לבין החיובים העולים מהשטר. בחינה זו מובילה למסקנה, כי יש להעדיף את גרסת סמל על פני גרסת נובולוג, וכי דין התביעה להידחות, כפי שארחיב להלן.
מסירת השיק הותנתה בתשלום יתרת תמורה בסך של 148,298 ש"ח
אין חולק, כי ביום 7.7.14 הודיעה נובולוג לסמל כי היא עתידה להעביר לה תמורה בסך של 148,298 ₪ בגין מכירת מוצרי סמל ללקוחות קצה. תאריך זיכוי חשבונה של סמל נקבע ליום 20.9.14. אך בשל טענותיה של נובולוג לקיומה של יתרת חוב של סמל – סירבה נובולוג להעביר את יתרת התמורה במועד שנקבע.
--- סוף עמוד 8 ---
לטענת סמל, מאחר שהעברת יתרת התמורה היתה נחוצה והכרחית לפעילותה העסקית השוטפת של סמל, הסכימו הצדדים כי נובולוג תעביר לסמל את מלוא יתרת התמורה בסך של 148,298 ₪. העברה זו הוכפפה למסירת השיק לנובולוג, כשיק ביטחון, עד להשלמת בירור טענות הצדדים בנוגע ליתרות חוב. ברם בניגוד להתחייבותה, נובולוג מעולם לא העבירה לסמל את יתרת התמורה. העיד על כך מנהל סמל, מר טמיר ברקוביץ (להלן: "טמיר") בתצהיר העדות הראשית מטעמו: "התובעת (צ"ל "הנתבעת" – פ.נ.) אשר ניצבה בפני שוקת שבורה מאחר התשלום הצפויה היה נחוץ והכרחי לפעילותה העיסקית של הנתבעת ... נאלצה – מבלי להודות בחוב הנטען ובטרם נבדקו טענות התובעת – למסור לתובעת (אשר התנתה את ביצועו של התשלום הצפוי בקבלת שיק ביטחון) שיק ביטחון בסך של 250,000 ₪, הוא השיק נשוא תיק ההוצל"פ, וזאת בכפוף להסכמה מפורשת וחד משמעית בין הצדדים, לפיה לא תציג התובעת את השיק לפירעון עד לבירור מלוא טענות הצדדים ובכפוף להעברה בפועל של מלוא היתרה המגיעה לנתבעת בסך 148,298 ₪" (סעיף 16 לתצהיר).