כאמור, סעיף 10ג לפקודת הראיות, אומר את הדברים באופן מפורש ומצאתי מקום להרחיב בעניין זה, הואיל והובעה על ידי באי כח המאשימה עמדה שונה.
מכל מקום אינני מוצא להעדיף גם לא את החלקים הקבילים בהודעתו, לאור הספקות הרבים בדבר הבנתו את מה שאמר שם.
גם אם נעדיף את החלקים הקבילים מהודעתו, לפי סעיף 10א לפקודת הראיות, הרי שהחלקים הקבילים אינם מעלים ואינם מורידים ביחס להתקשרות החברה השייכת לו, ויש להתייחס לעדות של מי אשר פעל מטעמו, מר אריק דולב שהוא עד תביעה 47.
62. על פי עדותו של מר אריק דולב ע.ת.47, בזמנים הרלוונטיים הוא היה מנהל תחום הייצוא בחברה של מר תייסיר נבארי וגם בחברה של אחיו. על פי עדותו בשנת 2011 היה אירוע, שהיה אבן דרך, שבו מפקח איכות הסביבה והמשטרה הירוקה באשדוד עצר את העבודה בטעינת הגרוטאות בטענה של זיהום ים (פרו' עמ' 3469 שו' 25-29), ואז נמל אשדוד מודיע להם על הפסקת טעינת גרוטאות עד להודעה חדשה, והוא מתאר את המשמעות הקשה של עובדה זו עליהם, לאור כך שיש להם חוזים חתומים למכירה (פרו' עמ' 3470). ע.ת. 47 מעיד כי הוא פנה לרמ"ח התפעול מר דדה בנודיס, אשר היתה לו אצלו דלת פתוחה וזה אמר לו, שידיו כבולות, ואין באפשרותו לעשות – "מכיוון שהעובדים חשופים לתביעות פליליות לפי מה שנאמר לי בגלל הנושא של זיהום ים. הוועד הנמלים החליט לעצור את טעינת הגרוטאות בשלב הזה עד שימצא לעניין הזה פתרון" (פרו' עמ' 3471 שו' 8-22).
--- סוף עמוד 120 ---
העד מעיד כי הנאשם 1 היה יו"ר וועד הציוד המכני, הם פנו אליו והוא אישר שכך הדברים – "העובדים שלי חשופים לתביעות פנימיות וזה מצב שאני לא יכול לקבל אותו וזהו" (פרו' עמ' 3471 שו' 31-32).
העד מתאר כי היו פגישות בעקבותיהן לא הצליחו להחזיר את העבודה, ואז לדבריו התארגנו כל אנשי הגרוטאות להגיש בקשה דחופה לבית המשפט בצו עשה, והדבר לא הסתייע, הם הגיעו עד בג"צ ולא קיבלו מענה (פרו' עמ' 3472 שו' 1-25).
הם הסיטו את העבודה לנמל חיפה בעלויות גדולות ובמקביל ניסו להחזיר את העבודה באשדוד. העד מתאר כי היתה התקשרות בין החברה של תייסיר נבארי וחברת אחיו, לחברת דנה, ומיד לאחר חתימת ההסכם הם חזרו לטעון אניות באשדוד, הוא הכיר מספר אנשים שעבדו בחברת דנה, הראשון הוא הנאשם 3, יניב בלטר, אורי בלטר וצוות נוסף (פרו' עמ' 473). לדבריו הוצג לו מסמך שהוא אינו זוכר אם כותרתו היתה של המשרד להגנת הסביבה או של חברת דנה, אך הוא התרשם ממנו שקיימות הבנות שחברת דנה יכולה ומוסמכת לבצע אכיפה של נושא פתרון טעינת הגרוטאות ונותנת פתרון המקובל על המשרד להגנה על הסביבה (פרו' עמ' 3474 שו' 5-11). העד מתאר את הבעיות הקשורות בזיהום של הים כתוצאה מנפילת ברזלים ומעיד "הפתרון שהביאו דנה הוא פתרון כולל. הוא לא רק פתרון של פלטות, הוא פתרון של בעיקר אכיפה. זאת אומרת, אכיפה תוך כדי הטעינה, מה שלא היה קיים אצלנו קודם" העד מוסיף כי גם הם הביאו פלטות כאלה, וממשיך ומתאר את הפעילות של חברת דנה (פרו' עמ' 3476-3477) העד נשאל מדוע לא עשו זאת לבד, מדוע לא פנו לנמל לעשות זאת לבד והוא משיב "הנושא עלה בראשנו וההחלטה היתה עסקית לגמרי. יש לנו פתרון. אנחנו עובדים באשדוד, אנחנו מרוצים" (פרו' עמ' 3477 שו' 16-29). העד מעיד כי בשלב מסויים, הם קיבלו שירותים נוספים מחברת דנה (פרו' עמ' 3480). על פי עדותו הפיקוח בנושא איכות הסביבה השביע את רצונו, היה להם טוב והכל היה בסדר, אולם הוא לא סבר שיש להוסיף עוד תחומים כי לא סבר שנכון לעשות הכל באמצעות גוף אחד, אך בדיעבד זאת ההחלטה שהתקבלה "זה היה בסדר גמור, זה עבד מצוין" (פרו' עמ' 3481 שו' 1-4).