--- סוף עמוד 17 ---
בע"פ 4148/96 מ"י נ' יעקב גנות פ"ד נ(5) 367, זוכה המשיב ובית המשפט העליון לא התערב בזיכוי זה, ביחס לעבירת קבלת דבר במרמה והפרת אמונים, תוך שנבחן "קו התפר" בין המישור הפלילי למישור המשמעתי (שם, בעמ' 388) ונשאלה השאלה "אם מידתה של הפגיעה באינטרס הציבורי מצדיקה את הפעלתו של מנגנון המשפט הפלילי" (שם, בעמ' 389), ונקבע כי נותר ספק "אם חצו המקרים את גבול השחיתות, ואם עברו מתחום העבירה המשמעתית אל תחום העבירה הפלילית" (שם, בעמ' 391).
גם במסגרת דנ"פ 1397/03 מ"י נ' שמעון שבס פ"ד נט(4) 385 ("הלכת שבס") בו הוגדרו יסודות העבירה של הפרת אמונים, לאחר שנשמעו גישות שונות ביחס לרכיביה, ניתנה התייחסות, הן במסגרת דעת הרוב והן במסגרת דעת המיעוט, להיבטים הקשורים בעקרון החוקיות.
עקרון החוקיות קיבל את ביטויו בסעיף 1 לחוק העונשין, ובהוראת סעיף 34 כא לחוק העונשין שעניינה פרשנות. סעיף 1 לחוק העונשין, הנמצא בפרק א' שכותרתו "הוראות יסוד" קובע: "אין עבירה ואין ענישה עליה אלא עם נקבעו בחוק או על פיו".
עקרון החוקיות מרכזו בחובת האזהרה, מראש, שהינה הבסיס להתייחסות לאשמו של אדם, המהווה רכיב מרכזי בפליליות מעשה או מחדל. מימוש עקרון החוקיות מותנה בשורת כללים פרוצדורליים ומהותיים, בהם פומביות הנורמה האוסרת, והגדרה ברורה מדויקת של האיסור. ר' ש"ז פלר יסודות בדיני עונשין, כרך א', עמ' 19 "הגדרה מפורטת של האיסור, כך שהציבור ידע באורח המדויק ביותר אילו הם דפוסי ההתנהגות שעליו להימנע מהם, תוך בטחון שכל התנהגות אחרת היא מותרת מבחינת דיני העונשין".
בע"פ 53/54 אש"ד נ' היועמ"ש פ"ד ח' 785, בעמ' 791 הוגדר הכלל "אין עונשין אלא אם מזהירין" ככלל "מקודש במשפט הפלילי".
בע"פ 77/64 הירש ברנבלט נ' היועמ"ש פ"ד יח(2) 72, נפסק (בעמ' 81, 82) תוך התייחסות לדיני העונשין, כי "אין בית משפט רשאי להרחיב תכולתם, בדרך הפרשנות המשפטית, מעבר לתחום משמעות המילים אשר בהן ראה המחוקק להשתמש... ואין עונשין מן הדין".
עקרון האשם במשפט הפלילי מיישם את תפיסת הבחירה העומדת בביצוע עבירה פלילית, והזיקה בין עקרון האשם לעקרון החוקיות קשורה באופן ישיר לטיבה של האזהרה. יש לומר כי עקרון האשם הינו למעשה חלק מעקרון החוקיות.
--- סוף עמוד 18 ---
בהלכת שבס ניתנה התייחסות נרחבת לשאלת הגדרת גבולותיה של עבירה פלילית, תוך התייחסות למשמעות של עקרון החוקיות בהקשר זה, וכב' השופט מ. חשין אף ביצע השוואתה של עבירת הפרת אמונים אל העבירה של תקלה ציבורית שהיתה אותה עת עדיין בחוק העונשין (סעיף 198).