עוד באותן הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה בס"ק ז' נכתב: "ככל שהעבירה הנחקרת חמורה יותר וככל שפגיעתה קשה יותר בפרט ובציבור, כן יהיה מקום לשקול בחיוב שימוש בעד מדינה להוכחת העבירה וביצועה ע"י שותפיו...".
עולה כי גיוסו של מר אפי כחלון, ע.ת. 96, לעד מדינה, עומד בניגוד להנחיית היועמ"ש, ומשהעד עצמו, בעדותו בבית המשפט, אומר דברים השוללים נימוק מרכזי בהפיכתו לעד מדינה, נכון היה לשקול כבר בנקודה זו את המשך ההתנהלות במסגרת העדתו, ולא נעשה כך.
מדובר בביצוע עבירות שהעד מודה בביצוען, בנסיבות שהעד מפרט את ביצוען, ואשר עולה מהאמור, כי העד מבצע מעשי גניבה בהיקפים גדולים ביותר, תוך שיתוף פעולה עם גורמים מכמה וכמה מדינות, גיוס אוניות, ציוד ומבצעים אחרים יחד עימו, זיוף מסמכים, ושאר הפעולות המתבקשות, במערכת מתוחכמת, חובקת יבשות וימים, לגניבת דלק ומכירתו, ולא יכול להיות חולק כי מדובר בפעילות עבריינית אשר מרכזיותה, היקפה וחומרתה, עולים כמה וכמה מונים על מה שמיוחס לנאשם 3 באישום זה, כפי שיפורט להלן.
לגרסת עד המדינה, הוא ומר יניב בלטר, הם המרכזיים, והוא מתאר את חלקו המרכזי של מר יניב בלטר בפעילות זו.
--- סוף עמוד 222 ---
121. עד המדינה מר אפי כחלון מתאר בהמשך ביצוע פרשה נוספת של גניבת דלקים, אולם הפעם ללא מעורבות של מר יניב בלטר. זאת עקב מחלוקות שהיו (פרו' עמ' 5034). הוא מתאר שוב פעילות של גניבת דלקים, הפעם מאוניה שעושה דרכה ממלטה דרך תעלת סואץ בשיתוף עם חכירת אוניה אחרת.
הנה כי כן, שתי פרשות של גניבות דלקים על כל הפעילות המסועפת הקשורה אליהן, גניבות דלקים אשר בוצעו בפועל על פי עדותו של עד המדינה, מבוצעות ללא כל קשר וללא כל זיקה לנאשם 3, וללא כל מעורבות של נאשם 3 בהן. הפרשה הראשונה בשיתוף מר יניב בלטר, שהינו מרכזי בה, כעד המדינה אפי כחלון עצמו, והפרשה השנייה בלעדי מר בלטר. כך הן על פי כתב האישום והן על פי גרסת עד המדינה.
שני עדי המדינה, מר אפי כחלון ואחיו מר דני כחלון, בתמורה להסכמתם, כלל לא מועמדים לדין, ולא מוגש כנגדם כתב אישום. כך על פי סעיף 8 להסכם עד המדינה (ת/425).
העד מתאר כי לאחר הפרשה השניה, שבוצעה כאמור, ללא מר יניב בלטר, הוא נפגש עם מר בלטר, ו"מסכימים שהוא חוזר לאופרציה אבל בתנאי שדולב ונורי לא נמצאים ... אני לא מוכן לעבוד איתם... הוא מציע שדוד חסן ינהל את זה עכשיו מטעמו. אני אומר שאני לא מכיר את דוד חסן" (פרו' עמ' 5034 שו' 28 – עמ' 5035 שו' 4).