מסקנתי הינה כמסקנה שבאה בדו"ח הביקורת הראשון, מיום 29.7.12 (ת/224), בעניין מכירת חומר הניקוי, על כי לא היתה לחברה הופס, אשר בבעלות הנאשם 1, פעילות ישירה מול הנמל.
מהראיות שבאו בפני אני למד כי לא רק שאין ראיות להעדר התערבות ישירה או עקיפה של הנאשם 1, או מי מטעמו, בעניין כלשהו הקשור למכירות של קליר את החומר לנמל, אלא שהראיות
--- סוף עמוד 64 ---
מוכיחות, באופן פוזיטיבי, את ההיפך, והוא כי הנאשם 1 לא פנה, לא השפיע, ואיש לא הושפע, בעניין כלשהו הקשור למכירה של החומר מקליר לנמל.
שתי עסקאות עצמאיות ונפרדות זו מזו היו עסקת מכירת חומר הניקוי מהחברה הופס השייכת לנאשם 1 אל חברת קליר, ומחברת קליר, שאינה שייכת לנאשם 1, אל הנמל.
המכירות בוצעו תוך שהיו הצעות נוספות מתחרות, ולבסוף נבחרו ההצעות הזולות ביותר. לא מצאתי מאומה בהתנהלות הקשורה למכירות, חריגה כלשהו לאשר היה קיים בנמל, כנוהל, בכל המישורים.
זאת ועוד, לכשנודע, בסוף שנת 2011, ברבים, ובוודאי לכל גורמי הנמל, דבר היות חומר הניקוי הנמכר ע"י קליר מיוצר בחברה אחרת השייכת לנאשם 1, נערכו בדיקות מקיפות ע"י כל הגורמים האפשריים, החל מרשות החברות הממשלתיות, המשך במבקר הפנים, ולבסוף המחלקה המשפטית, הדירקטוריון, וכל גורם רלבנטי הוכנס לתמונה, נשאלו שאלות, וניתנו תשובות, והמסקנה היתה אחת, על כי אין פעילות ישירה מול הנמל, ואף אחד מהגורמים האמורים לא מצא כל פסול. הלכה למעשה המשיכו המכירות כסדרן, כפי שהיו קודם לכן, גם לאחר שהדבר התגלה ברבים, וגם לאחר שנעשו כל הבדיקות. לא הייעוץ המשפטי, לא רשות החברות הממשלתיות, לא הדירקטוריון ולא יו"ר הדירקטוריון, לא אמרו, לא הנחו, ולא דרשו שלא תימשך המכירה של החומר האמור.
הנאשם 2, בהינתן האמור, הן לפני הבדיקה והן לאחריה, פעל כדין וכמתחייב. כאשר נערך בירור פעל הוא בהתאם למסקנות של הבירור, שלא מצאו כל דופי. לכשהיה צורך בחתימת נאשם 1 על תצהיר, בקשר לחברה אחרת שלו, דאג נאשם 2, כי דרישה זו של רשות החברות הממשלתיות, תבוצע באמצעות הסמנכ"ל הרלבנטי, והוא עשה כן.
להשלמת התמונה יש להוסיף כי לחברת הופס לחברת קליר, פעילויות אחרות, עם גורמים אחרים, ואין כל ראיה לכך שפעילותן מתמקדת אך באותה מכירה, או שמי מהן באה לעולם לצורך אותה מכירה.
מהאמור נשללת שורת הטענות שמועלות בכתב האישום כנגד הנאשם 1 וכנגד הנאשם 2.
37. גם לאחר שנדחות הטענות, כמפורט לעיל, נותרת השאלה האם מכירת חומר מחברה השייכת ליו"ר וועד עובדים, אל חברה אחרת שבבעלות קרובת משפחה, וממנה לחברה בה הוא עובד, הינה מעשה מרמה או מעשה הפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין, גם כאשר החברה האחרת מוכרת את החומר, בהליך תקין, ללא התערבות כלשהי של יו"ר וועד העובדים, אל מקום העבודה.